על-פי מכרז שפרסם משרד התחבורה, מיקור החוץ יכלול צוות יועצים המונה לכל הפחות ראש צוות ושלושה עובדים מקצועיים הכפופים לו, שהם בעלי ניסיון והיכרות עם פעילות הביקורת הפנימית בכלל והביקורת התפעולית בפרט בגופים ציבוריים. מי שיקבע במה יעסקו שירותי הביקורת הפנימית שיסופקו, ובאיזה היקף, תהיה מבקרת המשרד קרופ. מדוע נזקק אגף הביקורת להסתייע במיקור-חוץ ואינו מקיים את הביקורות המבוקשות באמצעות הצוות הקיים של האגף? האם חשב המשרד הכריע שמיקור חוץ בעלות גבוהה עדיף על פני הוספת תקנים לאגף הביקורת? כיצד מתיישב המכרז הנוכחי עם מסקנות מבקר המדינה שיש לצמצם את היועצים החיצוניים ולהשתמש בכוח אדם של המשרד? משרד התחבורה מסרב להשיב לשאלות.
