|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מאבק פנימי בתוך המחנה השמרני [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
|
השמרנים באירן התחזקו - במחיר אובדן לגיטימציה
|
|
מאחר שמנעו מראש את התמודדותם של יריביהם העיקריים, תומכיו של חמנאי ביצרו את שליטתם בפרלמנט ובמועצה שתבחר את יורשו - אבל המחיר הוא החרפה של אובדן אמון הציבור
|
|
ב-1 במארס התקיימו באירן הבחירות לפרלמנט (מג'לס), שבו 290 מושבים (חמישה מהם משוריינים לבני המיעוטים הדתיים הרשמיים), המתקיימות אחת לארבע שנים בשיטה אזורית-אישית. במקביל נערכו בחירות ל"מועצת המומחים", שבה חברים 88 אנשי דת, שמתקיימות אחת לשמונה שנים. לפי חוקת הרפובליקה האיסלאמית, אחראית המועצה לפקח על פעילות המנהיג העליון, למנות לו יורש ואף להדיחו אם מצאה שאינו כשיר עוד להמשיך ולמלא את תפקידו.
ניצחון השמרנים היה צפוי בשל הליך סינון המועמדים בידי "מועצת שומרי החוקה". עם זאת, נודעה לבחירות חשיבות מסוימת משני טעמים מרכזיים. ראשית, הן היוו מבחן כוח משמעותי ראשון למשטר מאז גל המחאות הנרחב, שפרץ בספטמבר 2022 בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני, ונמשך עד ראשית 2023. שנית, הן סימלו שלב נוסף בביסוס ההגמוניה השמרנית במוסדות הנבחרים ברפובליקה האיסלאמית, במיוחד לקראת מאבק הירושה על הנהגת אירן הצפוי ככל הנראה בשנים הקרובות.
בבחירות למג'לס נרשמו 37,000 מועמדים, מהם אישרה "מועצת שומרי החוקה" 15,200 (ובהם 1,700 נשים), רובם ככולם מזוהים עם המחנה השמרני. בדומה למערכות בחירות קודמות בשני העשורים האחרונים, התעוררה גם הפעם מחלוקת במחנה הרפורמיסטי בנוגע לשאלת ההשתתפות בבחירות. ב-10 בפברואר הודיעה "חזית הרפורמות", כי אין בכוונתה להשתתף בבחירות משום שאינן חופשיות, הוגנות או תחרותיות. לדבריה, רק כינונם של מג'לס וממשלה חזקים ועצמאיים באמצעות בחירות חופשיות ובהשתתפות כלל הזרמים הפוליטיים, יסייע בפתרון בעיות המדינה.
לעומתם, פרסמה קבוצה של 110 אינטלקטואלים, פעילים חברתיים, חברי מג'לס לשעבר ועיתונאים המזוהים עם האגף הימני במחנה הרפורמיסטי, קריאה לציבור לא להחרים את הבחירות. לטענתם, ההשתתפות בבחירות הכרחית כדי לאפשר בכל זאת ייצוג מסוים לרפורמיסטים ולרסן, ולו במידה מסוימת, את כוחם של השמרנים והרדיקלים.
החלטת רוב הרפורמיסטים להימנע בסופו של דבר מהשתתפות בבחירות מעידה שוב על מצוקתם, לאחר שהפכו חסרי רלוונטיות במערכת הפוליטית בשל חולשתם וחוסר יכולתם לעמוד מול האחיזה האיתנה של השמרנים בכל מוקדי הכוח. ניתן למצוא ביטוי למגמה זו בהימנעותו חסרת התקדים של הנשיא לשעבר מוחמד חאתמי, ממנהיגיה הבולטים של התנועה הרפורמיסטית, מלהצביע בבחירות.
בנסיבות אלה הפכו הבחירות במידה רבה למאבק כוחות פנימי בתוך המחנה השמרני. במחוז טהרן (המיוצג בידי 30 נציגים במג'לס) הציג חבר המג'לס לשעבר עלי מוטהרי את רשימת "קול העם" שכללה 30 נציגים המזוהים עם האגף הפרגמטי במחנה השמרני ועם תומכי הנשיא לשעבר, חסן רוחאני. מוטהרי, הנמנה עם מחנה השמרנים המתונים, נקט בשנים האחרונות גישה ביקורתית כלפי התנהלות המשטר בסוגיות שנויות במחלוקת, דוגמת חירויות הפרט ומעצרים פוליטיים. בבחירות 2020 נפסלה מועמדותו בידי "מועצת שומרי החוקה", אך הפעם אושרה מועמדותו והוא הציג רשימה, אותה הציג כרשימה עצמאית שאינה שמרנית או רפורמיסטית.
|
|
שיעור ההצבעה הנמוך ביותר מאז המהפכה
|
|
|
|
|
רק 41% הצביעו הפעם [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
|
חרף קריאתם של בכירים אירנים, ובראשם המנהיג העליון עלי חמנאי, לאזרחים לבוא ולהצביע, נרשם שיעור ההצבעה הנמוך ביותר מאז המהפכה האיסלאמית. לפי נתוני משרד הפנים האירני, השתתפו בבחירות 25 מיליון איש – 41% מבעלי זכות הבחירה (כולל קולות פסולים), לעומת 43% בבחירות הקודמות ב-2020. במחוז טהרן נרשם שיעור הצבעה נמוך אף יותר, של 24% בלבד (בהשוואה ל-26% בבחירות הקודמות).
לשם השוואה, בשתי מערכות הבחירות למג'לס ב-2012 וב-2016 נרשם שיעור הצבעה של יותר מ-60%. בבחירות למג'לס בשנים 2004 ו-2008 נרשם שיעור הצבעה נמוך יותר (קצת למעלה מ-50%) ואילו שיעור ההצבעה בבחירות 1996 ו-2000 היה גבוה יותר (כ-70%). חרף שיעור ההצבעה הנמוך, הציגו אותו תומכי המשטר כהישג עבור המשטר וטענו, כי הוא מעיד על כישלון מתנגדי המשטר הרדיקלים שקראו להחרמת הבחירות.
השמרנים הצליחו כצפוי לשמר את שליטתם המוחלטת ברשות המחוקקת. לפי תוצאות בלתי סופיות, זכו השמרנים בכל המושבים המוקצים למחוז טהרן, לאחר שרשימתו של מוטהרי לא הצליחה להכניס אף אחד מנציגיה, לרבות מוטהרי עצמו. יתר על כן: בקרב הנבחרים בולט משקלם של נציגי האגף הרדיקלי במחנה השמרני המזוהים יותר עם עמדותיו של הנשיא איבראהים ראיסי. ניתן לייחס את כישלון השמרנים המתונים, שייצוגם לא יעלה על כמה עשרות חברי מג'לס, לשיעור ההצבעה הנמוך (במיוחד בטהרן), ששירת את החוגים הרדיקליים המגלים עניין רב יותר בבחירות ומצביעים בשיעור גבוה יותר.
יו"ר המג'לס המכהן, מוחמד באקר קאליבאף, שעמד בראש רשימה משותפת ל"מועצת הקואליציה של כוחות המהפכה" ול"חזית העמידה האיתנה" המזוהה עם הימין הרדיקלי, הבטיח את מקומו במג'לס הבא, אך לא הצליח לזכות באחד משלושת המקומות הראשונים בטהרן. הישארותו בתפקיד יו"ר המג'לס תלויה במאזן הכוחות הסופי בין נציגי הזרם השמרני המרכזי לנציגי הזרם הרדיקלי, שישפיע גם על יחסי הכוחות בין הרשות המחוקקת לממשלת ראיסי.
במהלך כהונת המג'לס היוצא התגלעו לעתים חילוקי דעות בין קאליבאף לבין הממשלה, בעיקר סביב סוגיות הנוגעות למדיניות הכלכלית של הממשלה על-רקע המשבר הכלכלי המתמשך, ולאופן התנהלותם של כמה משרי הממשלה. באפריל 2023 אף הדיח המג'לס בהצבעת אי-אמון את שר התעשיה והמסחר בממשלת ראיסי, רזא פאטמי אמין. עם זאת, השפעתם של חילוקי דעות אלה על מדיניות הממשלה נותרה מוגבלת.
|
|
האם ראיסי יתחזק לקראת בחירת היורש
|
|
|
|
|
המשך דיכוי של כל חלופה [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
|
גם בבחירות ל"מועצת המומחים" הצליחו השמרנים תומכי חמנאי לשמר את אחיזתם המוחלטת. מאז כינונה של המועצה בדצמבר 1982 אוחזים השמרנים ברוב מוצק בה, אף כי לעתים התגלעו חילוקי דעות בין אנשי דת מהאגף הימני-רדיקלי במחנה השמרני לאנשי דת מהאגף הפרגמטי יותר במחנה השמרני. הבחירות למועצה אינן מעוררות בדרך כלל התעניינות מיוחדת, משום שהיא אינה מהווה גוף פעיל בחיים הפוליטיים היומיומיים. עם זאת, לבחירות הפעם נודעה חשיבות מיוחדת לנוכח הסבירות הגבוהה שהמועצה הנבחרת תידרש לבחור את יורשו של המנהיג הנוכחי הנושק לגיל 85.
510 מועמדים הגישו את מועמדותם בבחירות למועצה. בתום הליך סינון המועמדים, אישרה "מועצת שומרי החוקה" 144 מועמדים, שיעור דומה לזה של מערכות הבחירות האחרונות למועצה. בין היתר, פסלה המועצה בצעד מעורר מחלוקת את מועמדותו של הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, שכיהן כחבר המועצה מאז שנת 2000. פסילתו סיפקה עדות נוספת למאמצי המשטר להבטיח הגמוניה שמרנית מוחלטת במוסדות ההנהגה, לרבות "מועצת המומחים". בתגובה לפסילת מועמדותו, שלח רוחאני שלושה מכתבים ל"מועצת שומרי החוקה" בדרישה לפרסום הנימוקים לפסילתו, אך אלה נותרו ללא מענה.
בשלב סינון המועמדים פסלה המועצה את כל ארבעת המועמדים שהתמודדו מול ראיסי במחוז דרום ח'וראסאן, אך בסופו של דבר אושר מועמד אחד נוסף (שלא נבחר) בצל ביקורת ציבורית על האפשרות להותרתו של ראיסי כמועמד יחיד. שמו של ראיסי עלה בכמה דיווחים כאחד המועמדים להתמנות כיו"ר "מועצת המומחים" במקומו של איש הדת הבכיר, איתאללה אחמד ג'נתי בן ה-97, המשמש גם כמזכיר "מועצת שומרי החוקה", החליט שלא לשוב ולהתמודד בבחירות.
בחירת ראיסי לתפקיד עשויה לחזק את מעמדו לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2025 וכן להוות צעד נוסף בתהליך הכשרתו האפשרית כיורשו של המנהיג העליון, או לכל הפחות לאפשר לו למלא תפקיד מרכזי במאבק הירושה הצפוי. זאת, על-רקע בדיווחים סביב האפשרות להעברת השלטון לאחר מותו של חמנאי לידי בנו מוג'תבא.
לסיכום: הבחירות למג'לס ול"מועצת המומחים" מבטאות שתי מגמות מרכזיות ברפובליקה האיסלאמית בעשורים האחרונים: שחיקה נמשכת באמון הציבור במשטר ובמערכת הפוליטית על שני המחנות הפוליטיים המרכזיים (שמרנים ורפורמיסטים) וסמכותנות גוברת של המשטר, שצמצם לאורך השנים את גבולות הקונצנזוס הפוליטי ודחק החוצה כל גורם פוליטי ורעיוני מתחרה.
תהליך זה הביא לחיזוק ההגמוניה השמרנית באליטה הפוליטית השלטת ולהצרת בסיס התמיכה במשטר. המשטר דיכא כל מוקד כוח פוליטי חלופי והותיר את המערכת הפוליטית בשליטה מוחלטת של אגפים שונים במחנה השמרני. תהליך זה מצמצם לאורך זמן את ההשתתפות הציבורית בבחירות ומחריף את משבר הלגיטימציה של המשטר.
יתר על כן: השליטה השמרנית במוסדות השלטון אינה מסייעת למשטר לספק פתרונות לדרישות הציבור ולמצוקותיו, מעמיקה אף יותר את משבר האמון הציבורי ומרחיבה את הפער בין השלטונות לציבור, ובמיוחד הדור הצעיר. עם זאת, היא מבטיחה את לכידותה היחסית של האליטה הפוליטית. בראיית המשטר, תום עידן חמנאי המתקרב מחייב לשמר בידי נאמניו שליטה מוחלטת במוקדי הכוח השונים - גם במחיר כרסום נוסף בלגיטימציה הציבורית שלו.
|
|
| תאריך:
|
16/03/2024
|
|
|
עודכן:
|
16/03/2024
|
|
רז צימט
|
|
+סבא"א שוב אינה מגיבה להפרות האירניות
|
|
13:47 16/03/24 | סימה שיין, אלדד שביט | לרשימה המלאה |
למרות דוח חריף על התקדמות תוכנית הגרעין האירנית והחשש הגובר מהתקרבותה לנשק גרעיני, מועצת הנגידים של הסוכנות אינה עושה דבר ▪ המלחמה בעזה והבחירות בארה"ב הן שניצבות ברקע
|
|
|
|
|
|
גינוי בלי מעשים [צילום: מתיאס שרייבר, AP]
|
|
|
|
|
|
השמרנים באירן התחזקו - במחיר אובדן לגיטימציה
|
|
ישראל צפויה להתמודד במשך שנים עם התנגדות צבאית מצד חמאס, וצה"ל יתקשה לנטרל את התשתית התת-קרקעית של הארגון המאפשרות לאנשיו להתחבא, לצבור כוח ולהפתיע את החיילים. כך סבורה (13.3.24) קהילת המודיעין האמריקנית בהערכת הסיכונים לשנת 2024, שהיא סיכום ההערכות של גופי המודיעין הרבים הפועלים בארה"ב ומהווה תשתית להחלטות המרכזיות של הממשל בנושאי חוץ וביטחון.
|
|
|
|
|
בשנת 1975 זכתה מפלגתו של השאה בכל 268 המושבים בפרלמנט האירני עם שיעור הצבעה של 50%. אבל ארבע שנים מאוחר יותר שלטונו קרס ומפלגתו התאיידה. הבחירות המתקיימות היום (1.3.24) לפרלמנט ולמועצת המומחים, הבוחרת את המנהיג העליון, דומות במובן זה שלמעשה יש רק רשימת מועמדים אחת: זו של הנוקשים והנאמנים לשלטון; הפרגמטיסטים נעלמו – מדווח אקונומיסט.
|
|
|
|
|
לאמריקנים יש מימרה: "לכו בעקבות הכסף", ובמקרה הנוכחי כל הדרכים מובילות לאירן שהיא לא רק ראש התמנון אלא גם קרן השפע של כל הפעילות הטרוריסטית והרצחנית במזרח התיכון ושל חלק ניכר מהטרור העולמי בכלל. איך היא עושה את זה תשאלו, כשמוטלות עליה סנקציות בינלאומיות והמצב הכלכלי של רוב תושביה בכי רע? והנה יש תשובה, לפחות חלקית: באחרונה התגלה שבסניפים של שניים מהבנקים הגדולים הפועלים בבריטניה, ולמרבה האירוניה מדובר בסניפים שנמצאים בסמיכות לארמון בקינגהאם של משפחת המלוכה, נפתחו בשנים האחרונות חשבונות של חברות-קש בריטיות שבפועל היו בשליטת המודיעין האירני, שדרכם הוזרמו סכומי עתק למשמרות המהפכה האירניים ובפרט ל"כוח אל-קודס" שאחראי לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות אירן, כולל שלוחות התמנון ברחבי המזרח התיכון כגון החמאס, החיזבאללה, החות'ים והמיליציות השיעיות בעירק.
|
|
|
|
|
אירוע ה- 7.10.23 הוא מודל ניסוי של האיסלאם הפונדמנטליסטי לקראת הצטרפות מסיבית יותר למלחמת העולם השלישית בהיווצרותה. במודל זה מנצל האיסלאם מספר עקרונות ישומיים להשגת מטרותיו, אותם הוא מיישם על ישראל ובמאבק נגדה תוך מזעור הסכנות לעצמו בניסוי זה 1. מלחמת העולם השלישית נבנית על רצונה של רוסיה לחזור למעמדה כמעצמה עולמית, והמאבק הראשוני הוא נגד ארה"ב במטרה לשנות את מעמדה ההגמוני העולמי ולהגיע לאיזון חדש באירופה, באסיה ובאזורים נוספים). השלב הנוסף הוא שאיפתה של סין לתפוס מקום בכיר בסדר עולמי חדש שבו היא שווה בין שווים (לפחות). את מעמדה זה תנסה לכבוש באמצעות שחרור טאיוואן מההשפעה המערבית-אמריקנית; אם נחוץ אזי באמצעות מלחמה. מעט אחריה אנו מוצאים את הודו - מדינת ענק נוספת בעלת יומרות משלה, ואחריה מגיע תור האיסלאם. אפשרויות אחרות ורחוקות יותר קיימות באמריקה, בהצטרפות אירופה לגוש מערבי דמוקרטי מובהק (שכיום הוא מפורד ומפורר) בדרום אמריקה (בראשות ברזיל) ועוד. העוצמה ההגמונית תלויה בחמישה משתנים יסודיים: שטח, מספר אוכלוסין, כלכלה, רמה טכנולוגית ואפקטיביות הממשל הלאומי המרכזי.
|
|
|
|
|
מחלקת המדינה הביאה לעולם את האופציה הדיפלומטית שסייעה להפוך את אירן מ"השוטר האמריקני" של המזרח התיכון ל"תמנון ארסי אנטי-אמריקני", שזרועותיו פרושות מהמפרץ הפרסי, דרך אפריקה, עד לאמריקה הלטינית, כולל גבול ארה"ב-מקסיקו - הבטן הרכה והפגיעה של ארה"ב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יצחק בריק
לנתניהו, גלנט, הרצי הלוי, בני גנץ וגדי איזנקוט יש גם אשמה ישירה על שהפסדנו לחמאס במלחמה ברצועת עזה, והרע מכול - עוד לפנינו  איך זה ייתכן שהחבורה הזו שאחראית על המחדל והאסון הגדול ...
|
|
|
|
|
חיים רמון
שר הביטחון והמטכ"ל מפחידים את הציבור תוך שימוש פסול בתקשורת כל התוכניות ההזויות שפרסם גלנט לניצחון ברצועה ולהקמת שלטון חדש ברצועה במקום חמאס, התפוגגו בלי שום הישג, וזה עדיין לא מ...
|
|
|
|
|
יואב יצחק
מימון יצא לחו"ל לפני יותר מ-10 שנים בתקופה שהתקיימה נגדו חקירה סמויה מצד רשות ניירות ערך, רשות המיסים, המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון מאז נמנע מחזרה לישראל ביקורו בשבועות האחרו...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
