ניתן היה למנוע את משבר הטייקונים באסדרה

"משבר החוב החוץ בנקאי, שמקורו בהנפקת איגרות חוב קונצרניות, איננו חלק מחויב מהמשבר הכלכלי עולמי". כך קובע דוד ברודט, שכיהן בעבר כמנכ"ל האוצר.

ברודט, שכיהן בעבר גם כממונה על התקציבים ויו"ר בנק המזרחי, ומשמש כיום כיועץ כלכלי, יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון וכחבר בוועדות השקעה ומועצות מנהלים של גופים עסקיים במגזר השלישי, כתב את הדברים במסמך שהוציא (יום ד' 13.5.09) מרכז מאקרו לכלכלה מדינית.

בנוגע למשבר הטייקונים, מציין ברודט, "בהתנהלות אחרת ניתן היה למנוע את המשבר בחלקו הגדול, מה שעשוי היה להקל על המשק הישראלי לעבור את המשבר העולמי".

ה"טייקונים", לדבריו, הם תופעה צעירה יחסית במשק הישראלי, הקיימת כעשר עד חמש עשרה שנים. בתהליך התפתחותו, עבר המשק הישראלי ממצב שבו היו עד שנות ה-90 שני "טייקונים" נוסף לגורמים הציבוריים, ועד למצב הנוכחי שבו בשנות האלפיים גדל מספרם ל-20 "טייקונים".

על-פי המסמך, ייתכן כי המשבר יביא לשינויים בחלוקת העושר ובמספר ה'טייקונים', תופעה המתרחשת בעולם פעמים רבות לאחר משבר. הרחבת מספר השחקנים-'טייקונים' והרחבת מספר מוקדי הכוח הכלכלי היא תופעה חיובית כשלעצמה.

רוב הטייקונים אינם ראויים לסיוע ממשלתי

"בנוגע לסיוע לטייקונים, הגישה הממשלתית צריכה להתבסס בראש ובראשונה על סיוע שתכליתו לסייע לצמיחה ולתעסוקה ישירה במשק, ומכאן שרוב ההשקעות של חברות הטייקונים שנעשו בחו"ל אינן ראויות לסיוע הממשלתי וההסדרים צריכים להיעשות בהסדרים פרטניים", מציין ברודט.

לדבריו, אסדרה (רגולציה) מתוחכמת יותר הייתה מצליחה למנוע חלק מהמהומה הקיימת כיום בשוק האשראי החוץ-בנקאי, ולכן קידום אסדרה רחבה הוא מהלך הכרחי ומיידי. בנוגע לשמירת ערך החיסכון של החוסכים המבוגרים, ציין ברודט: כי "סוגייה זו קיבלה מענה מסוים בתוכנית הממשלה בפריסת רשת הביטחון".

עם זאת, לדעתו, ייתכן שיש מקום לבחון תוכנית לנוכח ההתפתחויות שחלו בחודשים האחרונים בשוק ההון ולנוכח העובדה כי תוכנית רשת הביטחון גובשה בתנאי לחץ ציבורי רגשי גבוה.

לדברי ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו, תופעת הטייקונים היא תופעה ההולכת וגדלה במשק הישראלי, והיא נובעת ממדיניות לקויה המובילה לחלוקת משאבים בלתי תקינה בה כספים רבים נמצאים בידי ידיים בודדות. "משזיהינו טייקון, יש לזכור כי פגיעה בו עלולה לפגוע באוכלוסיות שלמות, ואין לקבוע את דרך הפעולה לגביו על-סמך תפישה כאילו הטייקון מונע משיקולים 'רעים' בהכרח. מנגד, יש לבחון האם באמת ראוי הטייקון לעזרה מן המדינה על-פי שיקולי תועלת למשק הישראלי", דברי נתנזון.