בית משפט המחוזי בירושלים הורה (יום א', 1.11.09) לשירות בתי הסוהר לחדול מאיזוקו של הרב
אליאור חן בעת שהוא שוהה בתאו. השופט
יצחק ענבר קבע בהחלטתו כי כעולה מחוות דעת פסיכיאטרית, מצבו הנפשי של חן תקין, הוא אינו סובל מהפרעות, מסימני חרדה או מדיכאון ואינו אובדני או אלים. לפיכך, אין הצדקה להחזיקו כאשר הוא אזוק למיטתו בכל שעות היממה, "אמצעי הפוגע בחירותו שלא לצורך, ומעל המידה הראויה".
ההחלטה באה בתום דיון שבו טען בא-כוחו עו"ד אריאל עטרי כי המשטרה מחזיקה את הרב חן אזוק בידיו וברגליו למיטתו "יד לכאן ויד לשם, רגל לכאן ורגל לשם". זאת כדי לשבור את רוחו וכדי שיגיע לחקירותיו "רצוץ ועייף". לטענת עטרי, אופי הכבילה מלמד על "שיקולים זרים בבסיס האיזוק".
המדינה טענה כי הרב חן מוחזק בתנאי כבילה, כאשר אזיקי ידיו מוסרים לצורך תפילות, עשיית צרכים ומקלחת וארוחות. זאת על בסיס חוות דעת פסיכיאטרית, ובעקבות הגדרתו "אסיר התראה", כזה שנשקפת לו סכנה מפני אסירים אחרים.
כאמור, השופט הורה לשחררו מאיזוק בתאו. הוא ציין כי הגדרתו של חן "אסיר התראה" אינה יכולה לשמש נימוק לכבילה. יתרה מכך בחינת חוות הדעת של הפסיכיאטר מלמדת, כי "לא הונחה כל תשתית ראייתית לסברה שלפיה חן מסכן את עצמו, וכי יש לנקוט נגדו מטעם זה באמצעי זהירות כה חמור, שפגיעתו בעותר הנה חמורה. בחוות הדעת מצוין, כי לא ידוע על הפרעות כלשהן בהתפתחותו הנפשית של העותר, כי לא ידוע על שימוש בסמים או באלכוהול, כי לא ידוע על תופעות של דיכאון, חרדות, או הפרעות נפשיות כלשהן בעבר". כמו-כן צויין בחוות הדעת כי חן דיווח על "רצון להוכיח את חפותו".
חוות דעתו של הפסיכיאטר הייתה כי "מצבו הנפשי של חן הוא תקין ('נורמלי'), וכי אינו זקוק לאשפוז. במצב דברים זה, אין, כאמור, כל הצדקה להחזיק אותו כאשר הוא אזוק למיטתו בכל שעות היממה, אמצעי הפוגע בחירותו שלא לצורך, ומעל המידה הראויה".
בית המשפט הורה להחזיק את הרב חן בתאו ללא אזיקים.
