המשרד להגנת הסביבה מעדיף לקדם פרויקטים שהתוצאות שלהם נראות בציבור מיד ועל כן לא פעל על-מנת לקדם את המדיניות שלו בנושא שיקום הנחלים. כך קובע (יום ב', 12.12.11)
מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לידנשטראוס, בדוח מיוחד שפרסם.
על-פי הדוח מעדיף המשרד להגנת הסביבה לקדם את טיפוח גדות הנחלים באמצעות פארקים ושבילי אופניים על פני שיקום המים והשבת בתי הגידול המקוריים.
"בעניין זה אומנם חלו תמורה חשובה ושינוי תודעתי בקרב הציבור וראשי הרשויות, אולם כל עוד מוזרמים שפכים למי הנחלים - השיקום רחוק מהשלמתו", כתב.
עוד ציין כי למשרד להגנת הסביבה אין תוכנית רב שנתית, סדרי עדיפויות, אבני דרך ומדדים לבדיקת ההצלחה ביעדי שיקום הנחלים.
לדבריו, אם בשנות התשעים של המאה העשרים פעל המשרד במרץ בנושא ועודד הכנת תוכניות אב מקיפות, גייס מומחים מהאקדמיה וקיים פגישות סדירות של מינהלת הנחלים הארצית - הרי שבשנים האחרונות קטנה בהרבה עצימות פעילותו.
"אף ששיקום הנחלים הוא אחד הנושאים היחידים שבהם יש למשרד תפקיד יזמי הוא כמעט אינו יוזם תכנון מתארי של רצועות הנחלים לקביעת שימושי הקרקע המותרים והאסורים בהן", ציין המבקר בדוח. "הוא מניח לרשויות הניקוז ליזום את עיקר הפרויקטים לשיקום על-פי שיקוליהן וסדרי העדיפויות שלהן, הוא כמעט אינו יוזם פעולות של צבירת ידע, הכשרה והתמקצעות של רשויות בתחום הניקוז הסביבתי, הוא אינו יוזם מהלכים שיעודדו הסדרה אקולוגית של נחלים במקום הסדרה הנדסית הפוגעת בבתי הגידול".
עוד הוסיף המבקר כי המשרד להגנת הסביבה לא התמודד עם סוגיות המימון והניהול של התחזוקה בקטעי נחל ששוקמו. "בהיעדר תחזוקה נאותה - הוצאות שהוצאו עלולות לרדת לטמיון", התריע.
