הנהלת בתי המשפט לא תיוצג בידי עורך דין בתביעה נגדה בבית המשפט לתביעות קטנות. כך קבע (16.7.14) שופט בית משפט זה בתל אביב, איתי הרמלין.
לורי שם-טוב הגישה תביעה בסך 5,000 שקל נגד הנהלת בתי המשפט ונגד המאבטחת מרינה אוסיפוב, בטענה שנאזקה שלא כדין בבית המשפט למשפחה. הנהלת בתי המשפט הגישה - באמצעות עורך דין - בקשה להיות מיוצגת בידי עורך דין, כחריג לכלל לפיו אין ייצוג שכזה בבתי המשפט לתביעות קטנות. הרמלין אומר, כי העיר לעו"ד אריאל נתן מהפרקליטות על הפרדוקס בכך שהוא מגיש בקשה בשם המדינה להתיר ייצוג בידי עורך דין - עוד לפני שניתן היתר כזה, אך נתן התעלם מן ההערה.
הרמלין מציין, כי סוגיית ייצוג המדינה בבתי המשפט לתביעות קטנות טרם הוכרעה בידי בית המשפט העליון. לדבריו, יש להכריע בין האינטרס של שמירה על תכליתו של בית משפט זה - בירור מהיר וזול לתביעות של האזרח הקטן - לבין האינטרס של אחידות בייצוג המדינה בערכאות השונות.
לשיטתו של הרמלין, האינטרס הראשון הוא הגובר, שכן הוא העומד ביסוד הקמתו של בית משפט זה. הוא אומר, כי מדובר בשמירה על עקרון השוויון בין בעלי הדין ובהגנה של זכות הגישה לערכאות. הדברים נכונים במיוחד במקרה כמו הנוכחי, בו סכום התביעה קטן מאוד, ואם תיוצג המדינה בידי עורך דין - תיאלץ אולי גם התובעת לשכור עורך דין, בהוצאה שאיננה כדאית לנוכח סכום התביעה. היבט ייחודי נוסף הוא העובדה שהנתבעת היא הנהלת בתי המשפט, ולדעת הרמלין מראית פני הצדק מחייבת שלא יינתן לה יתרון דיוני.
הרמלין אומר, כי את השמירה על אחידות עמדתה של המדינה ניתן להשיג על-ידי הסכמתו של עובד מדינה שאיננו עורך דין לייצג אותה. הדבר אפשרי מבחינה חוקית, ואף הוצע בידי שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין. לכן, הוא אומר, יכול היועץ המשפטי לממשלה להסמיך עובד אחר של הנהלת בתי המשפט לייצג אותה.
