התעשיה הבלתי-חוקית של הירואין במקסיקו שיפרה את איכות מוצריה, כדי להתמודד עם הביקוש העולה לסם בארצות-הברית וברחבי העולם. כתוצאה מהביקוש הגואה, הגדילו איכרים במקסיקו מאוד את שטחי חלקות הפרג שלהם.

חלקות פרג לייצור אופיום הנו הענף הרווחי היחיד, שמבטיח לחקלאים העניים במקסיקו הכנסה הולמת, טוענים אנשי רשות במקסיקו ובארצות-הברית. כמעט כל הייצור המקומי של אופיום מיועד לייצוא, ונשלט בידי קארטל סמים. לפי הרשות האמריקנית למלחמה בסמים (DEA), מייצרת מקסיקו כמחצית מההירואין, הנצרך בארצות-הברית, והשאר - כנראה, מקורו באפגניסטן, הספקית העיקרית של הירואין לשווקים באסיה ובאירופה. בשנת 2014 גדל שיעור ביעור שדות הפרג במקסיקו ב-47 אחוזים לעומת השנה שקדמה לה; ושיעור תפיסת האופיום גדל פי חמישה.

מחיר האופיום המקסיקני ירד כשהביקוש בארצות-הברית ירד. במקומו גדלה צריכת הסמים התעשייתיים והסינתטיים. לפי המרכזים האמריקניים למניעת מגפות, הוכפל שיעור המוות מהירואין בארצות-הברית בשנים 2013-2011, כששיעור המוות מקוקאין ומסמים אחרים בתקופה זו נותר בעינו.

מעריכים, כי ברוני הסמים במקסיקו הבינו, כי הגדלת שליטתם על הענף, והכוונתו לייצר אופיום ברמה גבוהה יגדילו מאוד את רווחיהם. הקארטל השליט במקסיקו הוא סינאלוֹאה, והוא דואג לרווחיהן של החוליות השונות במערכת המורכבת שהקים מחד-גיסא, ואוכף משמעת וסדר במערכת מאידך-גיסא.

החקלאים הקטנים אינם מסגירים את הקניין, שרוכש מהם את תוצרתם. ברור לכולם, שהוא שייך לקארטל, שיש לו נציגים כמעט בכל כפר נידח.

כשהפרג מסיים את פריחתו - באמצע החורף - אוסף האיכר משדותיו כ-300 גרם של משחת אופיום ביום, שמכניסה לו כארבעת אלפים פזו (275 דולר אמריקני). כך, לא כדאי יותר לגדל מריחואנה, שהפדיון מגידולה נמוך יחסית לפדיון מאופיום, וגם לא לעסוק בחקלאות לגיטימית.

משחת האופיום נאספת מכמה איכרים, וכשנציג הקארטל מגיע לכמות היעודה, הוא משגרה למעבדת הקארטל לעיבוד. משם היא תועבר לעיבוד נוסף במעבדות בארצות-הברית, או לרשת השיווק.

ממשלת מקסיקו לוחמת במגדלי הפרג. מסוקים בשירותה יוצאים לרסס בחומרי שילוך את השדות, שפקחיה גילו. שדות הפרג נחבאים, לכן, בין עצים על מורדות ההרים. פקחים מנוסים יודעים להבחין בשדות הפרג - בעיקר, כיוון שהם ירוקים כשכל השדות קצורים, והם נמצאים ליד נחלים, שמשקים אותם. האיכרים מתלוננים שחומרי השילוך אינם בררנים, ומכים בכל הצמחייה בסביבה. אחרי הריסוס מוכים השדות בתולעים, שפוגעות בעצים ובשיחים.

המאבק המתמיד בסוכני הסמים המקסיקניים והאמריקניים מתיש. למרות זאת רק איכרים מעטים מוכנים לעבור לגדל מוצרים אחרים - כמו אבוקדו, או בריכות דגים - כיוון שההשקעה בהם גבוהה, הפדיון מהם נמוך ביותר ועובר זמן רב עד שהרווחים מתחילים להגיע.