הלך לעולמו פרופ' אמנון שפירא,, לשעבר מזכ״ל תנועת הנוער בני עקיבא, הוגה דעות, מהדמויות הבולטות בציונות הדתית, חוקר מקרא מחנך, מורה מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת אריאל. בן 88 היה במותו .
פרופ' שפירא חבר קיבוץ טירת צבי תרם רבות לעיצוב תנועות בני עקיבא והקיבוץ הדתי. הוא שימש פעמיים כמזכ"ל בני עקיבא ולאחר פרישתו כיהן במשך שנים רבות חבר בהנהלה הארצית של התנועה. וכן שימש כיו"ר מעלה - המרכז לציונות דתית. היה חבר בחבר הנאמנים של תנועת "נאמני תורה ועבודה" וחבר מליאת מועצת יש"ע.
שפירא נחשב לסמן ליברלי בציונות הדתית. היה מהמתנגדים לתהליכי "התחרדלות" כפי שהוא מזהה, בבני עקיבא, כמו פעולות בהן מתקיימת הפרדה בין בנים ובנות ואיסור על שמיעת שירת נשים. הוא נאבק למען שירות חובה של בנות דתיות בצבא או בשירות לאומי, וביקר את החרדים על כך שאינם תורמים איברים, עובדים ומתגייסים לצבא.
פרקי חייו
פרופ' שפירא יליד תל אביב (1935) בנם של הורים שעלו לארץ מרוסיה לאחר המהפכה שם. גדל והתחנך בתל אביב. למד בבית הספר היסודי "ביל'ו", בתיכון הדתי "צייטלין" בעיר ובהמשך בישיבת "הדרום". מילדותו היה חבר בסניף בני עקיבא בעיר. אחד מהקומונרים שלו היה הרב
חיים דרוקמן.
שפירא היה חבר בגרעין נח"ל "גאולים" של בני עקיבא וב-1953 נשלח יחד עם חבריו לגרעין הנחל לחזק את קיבוץ טירת צבי ישוב ספר בעמק בית שאן והצטרף כחבר לקבוץ. את רעייתו הדסה בת העיר בני-ברק הכיר בבני עקיבא. השניים נישאו והקימו ביתם בקיבוץ טירת צבי. במשק נולדו להם שישה ילדים. אמנון עבד בגידולי הירק ובהמשך היה מורה לתנ"ך וללימודי יהדות בבית הספר האזורי בשדה אליהו. הוא סיים לימודי תואר ראשון ושני בתלמוד ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן והשלים שני תוארי דוקטור: בספרות עברית מהסמינר היהודי בניו-יורק, ובמקרא מאוניברסיטת תל אביב. שפירא לימד תנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת אריאל.
מזכ"ל מיתולוגי של בני עקיבא
בשנים 1981-1978 ושוב במחצית השנייה של שנות ה-80 היה מזכ"ל תנועת בני עקיבא. לאחר פרישתו היה במשך שנים רבות חבר בהנהלה הארצית של התנועה ונחשב דמות מיתולוגית ובולטת בתנועת בני עקיבא. פרופ' אמנון שפירא היה מהתומכים הבולטים בפעילות מעורבות בתנועות הנוער (בנים ובנות) ובשנות כהונתו כמזכ"ל וחבר במליאת תנועת בני עקיבא יזם והוציא מטעם בני עקיבא ההנהלה הארצית חוברת בשם "תשובה לחברי השואלים בעניין חברה מעורבת (בנים ובנות)" ובה הביא את דעתם של בכירי רבני הציונות הדתית המביעים תמיכה בפעילות מעורבת בסניפי בני עקיבא.
אמנון שפירא הקדיש בעשורים האחרונים חלק ניכר מזמנו למחקרי מקרא ויהדות וכן לנושאים הקשורים לציונות הדתית. הוא פרסם בנושאים אלה מספר ספרים ומאמרים רבים. בין ספריו: "דמוקרטיה ראשונית במקרא - יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים" (2009), "אנרכיזם יהודי דתי" (2015), ו"מה חידשה היהדות בעולם התנ"ך ‑ 80 מהפכות" (2023).
"חלקו בעיצוב דור הכיפות הסרוגות עצום"
תנועת בני עקיבא פרסמה הודעת אבל ובה נאמר: ״מתאבלים ומרכינים ראש עם פטירתו של מזכ"ל התנועה לשעבר אמנון שפירא ז"ל. אמנון, חבר מליאת התנועה כבר עשרות שנים, הוביל את בני עקיבא בעז ובענווה, בלהט, ברוח גדולה ובמסירות אין קץ לערכי תורה ועבודה והציונות הדתית".
הרב בני לאו סופד לו בדף הפייסבוק וכותב בן השאר: "אמנון שפירא, איש קיבוץ טירת צבי שבעמק בית שאן, הלך לעולמו. עוד אבן מאבני היסוד של בני עקיבא שמסתלקת לה. כל מי שגדל בתנועה בשבעים השנים האחרונות ידע מיהו אמנון. ככה הוא נקרא, לא בקידומת רבנית, לא בתואר פרופ' (אותו הרוויח בעמל וביושר, בזכות מחקריו בתנ"ך והוראה באוניברסיטת בר-אילן) ולא בשום תואר אחר. תמיד עם אותו מראה צעיר ותמיד עם להט ווכחני ששמור לאנשי האידיאות הגדולים של דור המייסדים.
חלקו של אמנון בעיצוב דור הכיפות הסרוגות עצום ומתוך שלל פועלו אספר על מאבק אחד. אמנון היה בעמדת הפיקוד של התנועה באחת התקופות המיוחדות והמאתגרות שבה החלה ההליכה אל עבר המגמה התורנית. אחת המהפכות שהובילו את מגמת החרדלו"ת בבני עקיבא הייתה הפרדה בין בנים לבנות. את המגמה הוביל הרב שמואל כ"ץ, שהוציא בשנת תשל"ט חוברת בשם "קדושים תהיו". באותה חוברת מופיעה תשובתו של הרב אבינר (אז רבה של קשת ברמת הגולן) ביחס להצטרפות לתנועת נוער מעורבת. בתשובתו המלאה מביא הרב אבינר מקורות לאישוש דבריו הנחרצים שפעילות מעורבת אסורה בהחלט.
אמנון, מזכ"ל התנועה, עבר על תשובתו של הרב אבינר והוכיח בקריאה ביקורתית שהשימוש במקורות הפסיקה מאוד לא מדויק, בלשון המעטה ..."
"ציוני דתי במובן האצילי של המילה"
הפובליציסט וההיסטוריון, אורי הייטנר איש הגולן, כותב בדף הפייסבוק: "פרופ' אמנון שפירא, היה ציוני דתי במובן האצילי של המילה. נלחם בחירוף שיניים במשך שנים בהקצנה הדתית, בהתחרדלות, שבה ראה סילוף היהדות וחילול השם. איש הציונות הדתית של המקף. מחנך דגול בכל רמ"ח ושס"ה. חבר קיבוץ ותנועה מסור ונאמן. מאז המאבק על הגולן עמדנו בקשרי ידידות. בליל תשעה באב תשס"ו, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, הזמנתי אותו להרצות בנטור. באותו יום נפלה רקטה בנטור. התקשרתי אליו ושאלתי אם יבוא. הוא כמעט נעלב מהשאלה. מעט אנשים הגיעו לאירוע, והוא ריתק את כולנו. אמנון היה אנרכיסט, במובן הטהור של המושג, וכתב ספרים עבי כרס על התאוריה שלו שהיהדות היא אנרכיסטית ושמקור האנרכיזם הוא התנ"ך והיהדות.
מכתב פרידה לחברי הקיבוץ
חודשים ספורים לפני מותו כתב אמנון שפירא, לחברי קיבוץ טירת צבי: "לחברים ולשותפים של "באר הכפר", שלום רב. אני עכשיו בבית חולים העמק, ושם גילו שיש לי מחלת ניוון שרירים ALS. קבלתי את הידיעה ברגשות מעורבים: מחד-גיסא, צער שכנראה לא אגיע עד 120. נו, מילא. אבל מאידך-גיסא אני מלא אושר על כל הטוב שזכיתי לו בימי חיי פה בטירת צבי. כולל ובייחוד החברים הטובים עם החום האנושי שלהם הידוע לתהילה. הרופאים קצבו לי בין שנתיים לשבע שנים ואני היום כמעט בן 88, וגם גיל 90 זה לא רע בכלל. תודה לכם ולהתראות בשמחות קרובות.
בשנת 2020 התאלמן מרעייתו הדסה. אמנון שפירא הובא (28.3.23) למנחות בבית העלמין של קיבוצו טירת צבי הותיר אחריו שישה ילדים וכן נכדים ונינים.
