חשיפה: החשכ"ל התנגד לתנאים מסחריים מועדפים שניתנו על-ידי איכילוב לאלקטרה במיזם משותף

חברת איכילוב טק - חברה-בת של איכילוב בהובלתו של פרופ' רוני גמזו, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עסקי משולש עם קבוצת אלקטרה והחברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב, להקמת מפעל וירוסים לשיווק לחברות תרופות. דא-עקא, מהערות לחוזה שהעביר החשב הכללי במשרד האוצר, למשרד הבריאות ולאיכילוב, עולה שהחוזה מוטה באופן קיצוני לטובת אלקטרה, ונראה שהוא מקפח את האינטרסים המסחריים של את איכילוב וחושף אותו לסיכונים מוגזמים. מסמכים בנושא זה הגיעו ל-News1 ופרטים מתוכם מובאים להלן.

על-פי ההסכם שנחתם ב-2022, אלקטרה החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב ואיכילוב (באמצעות חברת-הבת איכילוב טק) פתחו מיזם להקמת מפעל וירוסים לטובת המחקר הרפואי - מרמת המחקר הבסיסי עד לרמת הניסויים הקליניים. המחקר יתמקד בתחילה בייצור נגיפים לטובת תמיכה בטיפולי הקאר טי (טיפולים חדשניים פורצי דרך לסרטן), ובהמשך ובמידת הצורך יתמקד בפיתוח יכולת אר אנד די מהירות על-מנת לגשר בין המחקר הבסיסי לקליני.

החשב הכללי במשרד האוצר נדרש לסוגיה זו, עקב מעמדם של השותפים העיקריים למיזם: אוניברסיטת תל אביב ואיכילוב, שניהם גופים ציבוריים המתוקצבים על-ידי המדינה. על-פי הערות מטעם החשכ"ל שהועברו לאיכילוב ביוני 2023 עולה, שהחשכ"ל, מתמיכת משרד הבריאות, העלו תמיהות בשל מה שנראה כמתן תנאים מסחריים מועדפים לטובת אלקטרה. בהתכתבויות השונות הם הביעו תמיהה ורומזים שהדיווח שהעביר פרופסור רוני גמזו לחשכ"ל אינו תואם את נוסח ההסכם. הנה כמה מהסוגיות שהועלו:

• 
  1) "במכתבו של פרופסור גמזו "נכתב בהערות להסכם" שמדובר בשותפות מוגבלת, אך לא ראינו זאת בהסכם שמתייחס "לשותפות רשומה". כלומר, לפי ההסכם, איכילוב טק אינה שותף מוגבל, שלפי הדין לא משתתף בניהול עסקי. הדבר עלול להשפיע על היקף חשיפתה של איכילוב טק לסיכונים במיזם, סיכונים שעלולים להיות גבוהים מאובדן ההשקעה - אם לא ינקטו מנגנונים שיצמצמו ויגדרו את החשיפה. בהתאם לכך, נאמר בפניית החשש"ל, נודה להתייחסות חד-משמעית בנוגע לסוג השותפות.
  
  באיכילוב מסרו לחשכ"ל בנוגע להערתו הנ"ל כי הם בהחלט מתכוונים ליטול חלק בניהול המיזם, אך הבהירו כי "ככל שהדבר מהווה תנאי לאישור נפעל להקמת חברה בע"מ ולא שותפות רשומה".
  
  2) בהסכם נכתב שלתאגיד איכילוב קיים סיכוי לקבל חלק מהרווחים במיזם וזכות ראשונים לרכוש את תוצרי המפעל לצריכה עצמית בלבד. החשכ"ל מעיר לאיכילוב בנושא זה, שלהבנתו בית החולים אינו צרכן ישיר של וירוסים בווקטורים, ומי שיהנה מכך הם חברת התרופות לטובת פיתוח מוצרים שימכרו בהמשך לבתי חולים. כך שמדבריו משתמע שאינו מבין מה הערך המוסף;
  
  באיכילוב השיבו לחשכ"ל, כי התמורה מהמיזם רחבה יותר מאשר אפשרות שימוש בתוצרי המפעל לטובת מחקרים בבתי חולים. לדבריהם, ההשלכות הנובעות מהעדר יכולת יצור מקומי של וקטורים חונקות את המחקר והפיתוח בארץ, בתחום זה, והגורמים המקומיים נאלצים לבצע מיקור חוץ של הייצור לספקים מחוץ לישראל. לדברי איכילוב, הפעילות תהפוך רווחית בטווח של 3-4 שנים.
  
  3) בהסכם נקבע כי מכירת תוצרי המפעל לאיכילוב תהא במחיר השוק. החשכ"ל שואל את איכילוב: מדוע לא נקבע שיעור הנחה משמעותי יותר בהתחשב שאיכילוב שותפה במיזם. באיכילוב השיבו לחשכ"ל שהם משתתפים ברווחים, ובקשה לקבל את תוצרי המפעל בהנחה משמעותית עלולה לצייר אותם לא הגונים.
  
  4) בהסכם נכתב שאיכילוב מוסרת את זכויותיה בקנין הרוחני של המיזם. החשכ"ל מעיר לאיכילוב, כי על-פי ההסכם עם בית החולים, זכויות אלו אמורות להיות מוקדנות למדינה.
  
  באיכילוב הסבירו שאין התחייבות לתת זכויות בקנין רוחני, אלא איכילוב מעניקה "זכויות רישיון שימוש לא בלעדי בידע".
  
  5) החשכ"ל ביקש לברר מהי ההצדקה הכלכלית וההתכנות הכלכלית של המיזם.
  
  באיכילוב השיבו: "יש ענין מסחרי ניכר באימנותרפיות ובטיפולים גנטיים ברחבי העולם. ההשקעה של הון סיכון ותעשיית התרופות היא גובהה וצומחת. שוק התאים והריפוי הגנטי צפוי להיות 21 מיליארד דולר עד 2025".
  
  6) בהסכם לא ברורה מידת המשך הזרמת הכספים מצד איכילוב למיזם, בעוד שלפי נספח א' להסכם, עד 2027 ידרשו השקעות הון של כ-5 מיליון דולר.
  
  באיכילוב השיבו לחשכ"ל, כי ככל שיהא צורך במימון נוסף, תיבחן אפשרות להכנסת משקיעים נוספים תוך דילול האחזקות של השותפים.
  
  7) החשכ"ל מעיר לאיכילוב, שבמיזמים משותפים נהוג שתאגידי הבריאות לא מעמידים למיזם מימון אלא כוח-אדם ומוניטין, בעוד שאיכילוב על-פי ההסכם מעמידה מימון של שני מיליון שקלים ואת המימון העתידי הצפוי.
  
  באיכילוב הסבירו שרצו להיות בעלי מניות משמעותים במיזם, ולכן צריכים להכניס יד לכיס. שאם לא כן, היו מקבלים אחוזים בודדים בגין מתן רשיון.
  

איכילוב, כמו בתי חולים נוספים, הקימו ומקמים מיזמים רבים במטרה להגדיל את הכנסותיהם. בתי החולים מעמידים לטובת מיזמים ידע נרחב שברשותם, אכסניה לביצוע ניסויים, ומוניטין שצברו. היזמים החיצונים מביאים מימון. במקרה בו עסקינן לעיל נראה: אלקטרה, שבשליטת האחלים זלקינד, הועדפה, משיקולים שונים ומשונים.