|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
לעמוד במבחנים שנקבעו בפסיקה [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
|
|
|
ביהמ"ש העליון מגביל את ההכרה ב"ידועים בציבור"
|
|
וילנר קובעת: כוונה להינשא איננה מלמדת שמדובר על ידועים בציבור ואף עשויה לעמוד בסתירה למעמד זה; קושי להינשא בשל מגבלות דתיות אינו סיבה להקלה בבחינת המעמד
|
|
כוונה של בני זוג להינשא, גם אם כבר מתגוררים יחדיו, אינה הופכת אותם ל"ידועים בציבור" ויש צורך שיעמדו במבחנים האחרים שנקבעו בפסיקה לשם הכרה במעמד זה. כך קובעת לראשונה (6.5.24) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר. עוד היא אומרת כי חיים משותפים על-רקע קושי להינשא בשל מגבלות דתיות, אינם הופכים את בני הזוג לידועים בציבור. וילנר מזכירה, כי "מוסד ה'ידועים בציבור' במשפט הישראלי נועד להעניק לבני זוג החיים חיי משפחה דמויי נישואין, את מירב הזכויות והחובות הנובעות מחיי הנישואין, הן בינם לבין עצמם, הן כלפי צדדים שלישיים. בכלל זאת, יחולו על ידועים בציבור זכויות פנסיוניות; חובת תשלום מזונות אזרחיים; הלכת שיתוף הנכסים; זכויות ירושה; זכאות לקצבת שארים; הכרה בדיירות מוגנת, ועוד. "...בפסיקה נקבע, כי בני זוג יוכרו כידועים בציבור (במובן המשפטי של המונח) אם הם ' התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות שונות, ובתוך כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים שביניהם את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין'". מדובר בתפיסה חוזית ה"מחייבת איפוק וריסון טרם ההכרה בהם כידועים בציבור. זאת, שכן יש לוודא כי בני הזוג אכן התכוונו ורצו לכבול עצמם בזכויות ובחובות אלה". הדבר נכון במיוחד במציאות בה זוגות רבים מתגוררים יחדיו ללא נישואין בשל שורה של סיבות, כגון עצם הרצון לחיות יחדיו, חיסכון כלכלי ו"תקופת מבחן" לקראת נישואין. בפסיקה נקבעו קני מידה להכרה בידועים בציבור, שמעבר למגורים המשותפים, ובעיקר כאלה המלמדים על קיומו של תא משפחתי - כגון שיתוף כלכלי וילדים משותפים. עוד נקבע, כי יש לבחון מדוע הם חיים יחדיו אך לא נישאים, וכי כאשר הסיבה לכך היא מגבלות הנובעות מן החוק הדתי - ראוי להקל בעוצמת הראיות הנדרשות לשם הכרה. עם זאת, ממשיכה וילנר, כיום יש פתרונות גם למי שאינם רוצים/יכולים להינשא כדת משה וישראל, ולכן ההצדקה להקלה בראיות שוב אינה משמעותית כבעבר. |
|
על-פי נסיבות העניין בכל מקרה
|
|
|
|
וילנר. קו התפר על ציר הזמן [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
|
|
|
עוד אומרת וילנר, כי עצם הכוונה להינשא אינה מלמדת שבני הזוג התכוונו להחיל על עצמם לפני כן את ההשלכות המשפטיות של חיי הנישואין. "התפיסה שלפיה יש לראות בעצם הכוונה להינשא כביטוי לכוונת בני הזוג להחיל את הזכויות והחובות הנובעות מחיי הנישואין על מערכת היחסים ביניהם - מרגע זה ואילך - אינה מתיישבת עם אופיו של מוסד הידועים בציבור. כידוע, ידועים בציבור אינם מהווים שלב 'מעבר' בין היות בני הזוג 'חברים' לבין היותם נשואים, אלא עניינו בחלופה למוסד הנישואין. התפיסה האמורה, עשויה, אפוא, לרוקן מתוכן את תפקידו של מוסד הידועים בציבור, תוך הפיכתו אך לשלב ביניים אל עבר 'הארץ המובטחת' של נישואין. "ברי, כי בני זוג המתכננים להינשא, עשויים להיות ידועים בציבור טרם הנישואין, אך ההצהרה על הכוונה להינשא, אינה מהווה, כשלעצמה, את 'קו התפר' על ציר הזמן בין היותם 'חברים' לבין היותם ידועים בציבור. קו תפר זה מצוי בנקודת הזמן שבה בני הזוג הביעו רצונם להחיל על מערכת יחסיהם את החובות והזכויות של חיי הנישואין (בין במפורש ובין מכללא), שמיקומו בסיפור הזוגי, יילמד מנסיבות העניין בכל מקרה ומקרה. "...אין זה מן הנמנע, שלעיתים יוכח כי כוונת בני הזוג להינשא מהווה דווקא אינדיקציה ל'שלילת' ההכרה בבני הזוג כידועים בציבור. זאת, שכן, ניתן לראות בכוונה להינשא כ'הסכמה מכללא' שלפיה ההשלכות הנובעות מסטטוס הנישואין לא יחולו בטרם יבואו בני הזוג בברית הנישואין, אלא החל ממועד הנישואין בלבד. לפיכך, קיומו של מועד ספציפי ומוסכם בין הצדדים למיסוד הקשר באמצעות נישואין, יכול להוות ראיה לכוונת הצדדים להחיל את ההשלכות הנ"ל במועד זה דווקא - ולא במועד המוקדם לכך, טרם השתכלל הקשר לכדי נישואין". וילנר קיבלה את בקשתה של חברת הביטוח שלמה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שאישר במלואו פסק דין של בית משפט השלום בעיר בנוגע למעמדם של בני זוג צעירים אשר חיו יחדיו שנה וחצי לפני שבת-הזוג נהרגה בתאונת דרכים בה היה מעורב רכבו של בן-הזוג. המנוחה הייתה יהודייה בעוד בן-הזוג לא היה יהודי ולכן לא יכלו להינשא כהלכה, אך תכננו חתונה אזרחית שנועדה להתקיים חודשיים לאחר מועד התאונה. הערכאות הקודמות קבעו שהם היו ידועים בציבור ושהצעיר היה תלוי בצעירה, ולכן הוא זכאי לקבל פיצויים מחברת שלמה. וילנר קבעה שהשניים לא היו ידועים בציבור ולפיכך בן-הזוג לא יקבל פיצויים, כך שהללו ישולמו רק להוריה של בת-הזוג. השופטים יצחק עמית ו דוד מינץ הסכימו עם וילנר. את שלמה ייצג עו"ד משה עבדי, ואת בני המשפחה - עו"ד דניאל שבח.
|
|
| תאריך:
|
07/05/2024
|
|
|
עודכן:
|
07/05/2024
|
|
איתמר לוין
|
|
ביהמ"ש העליון מגביל את ההכרה ב"ידועים בציבור"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ש
|
7/05/24 08:34
|
|
|
|
2
|
|
יאיר תיבון עו"ד
|
8/05/24 18:26
|
|
|
|
|
|
בני תור קל
|
9/05/24 17:47
|
|
הותרו לפרסום שמותיהם של שני חללי צה"ל שנהרגו אתמול מפגיעת כטב"ם נפץ של חיזבאללה סמוך למטולה. ההרוגים הם רס"ר במילואים דן קמחג'י מכפר האורנים, ורס"ר במילואים נחמן נתן הרץ מהיישוב אלעזר שבגוש-עציון. שני ההרוגים היו בני 31 ושירתו כלוחמים בגדוד הסיור 6551 שבעוצבת חצי האש (551). במותם עלה מניין חללי צה"ל מתחילת המלחמה ל-614.
|
|
|
|
|
טנקים של צה"ל וכוחות נוספים פרצו למזרח רפיח. מטוסי קרב החלו בהפצצות. כך דיווחה סוכנות החדשות AP, בהסתמכה על מקורותיה ברפיח. הפלשתינים דיווחו כי בתים פוצצו באזור אל-שוקה וסמוך למעבר רפיח, וכי טנקים וארטילריה הפגיזו מזרחית לרפיח.
|
|
|
|
|
עשרות תאגידים חדשים שקיבלו היתר להבאת עובדים זרים בענף הבניין פנו (6.5.24) למשרד הבינוי והשיכון בדרישה דחופה לבטל מגבלות שהוטלו עליהן. לטענתם, ההגבלות הללו מונעות מהם להגשים את מטרת הקמתן ולגייס עובדים זרים חיוניים לענף.
|
|
|
|
|
התשובה הרשמית מצד גורמים מדיניים בירושלים להסכמת חמאס לעסקת חטופים, היא שצוות המשא-ומתן קיבל את תשובת חמאס, לומד אותה ויוציא תגובה מסודרת בהמשך. אולם מן התדרוכים הלא-רשמיים בעל-פה ההערכה הישראלית הרווחת היא שמדובר בתרגיל של חמאס, שעשה יד אחת עם המתווכות קטר ומצרים, במטרה לנסות לדחות את הפעולה הישראלית ברפיח.
|
|
|
|
|
חברת שלמה נדל"ן חתמה על הסכם (יום ב', 6.5.24) למכירת זכויותיה בקרקע בגדרה, בשטח של 13.3 דונם תמורת 76 מיליון שקל, בתוספת הצמדה ומע"מ.
|
|
|
|
|
