אירופה בדרך ל-25% חקלאות אורגנית, ישראל תקועה על 1.15% - ואין בה אפילו חלקת מו"פ אחת

יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת, הגדיר את החקלאות האורגנית כמנוע בעל ערך מוסף חקלאי, סביבתי, בריאותי וחברתי, והצביע על הפער בין ההכרה בחשיבות התחום לבין היכולת המעשית לקדם אותו בישראל. חוג'יראת התריע כי המסגרת בתחום לא עודכנה זה למעלה משני עשורים, וקרא להתאמת החקיקה והנהלים להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות, להסרת חסמים ולייעול תהליכי הרישוי, לצד הקצאה ייעודית של תקציבי מחקר, הקמת חלקות מו"פ ומשקי מודל בפריסה ארצית ופיתוח מסלולי הכשרה והדרכה מקצועיים .

הטון הזה אינו נולד בחלל ריק. כבר בסיור ועדת המדע והטכנולוגיה במשקים אורגניים, חודשים לפני הדיון הנוכחי, עלו אותם מוקדי חולשה בדיוק: חוסר זנים מותאמים, היעדר מסלול הכשרה, קשיי דור המשך ובעיקר שורת בעיות יומיומיות שאין מי שיפתור אותן באמצעות ניסויים מסודרים והעברת ידע מקצועי.

המספרים: אירופה בונה יעד, ישראל נשארת מאחור

איתן בוצר, מנכ"ל ארגון "טוב השדה" - ארגון החקלאים האורגניים בישראל, הציג בדיון נתוני תמונת מצב והשווה אותה לעולם: באיחוד האירופי שיעור השטחים בממשק אורגני עומד על כ־11% עם יעד של 25% עד 2030, בעוד בישראל מדובר בכ־1.15% בלבד . במסמך שהוצג לוועדה נמסר כי בישראל יש כ־46 אלף דונם בממשק אורגני וכ־350 מגדלים אורגניים.

כאן נכנס ההבדל העקרוני: באירופה היעדים אינם נשארים על הנייר. לפי הנתונים שהוצגו, מדינות האיחוד מתכננות תקציבי תמיכה רחבים בחקלאות האורגנית, לצד הקצאות למחקר ולחדשנות, כחלק ממדיניות כוללת לקידום התחום. בישראל, מנגד, הדיון עדיין מתחיל בשאלה האם בכלל דרוש מסלול ייעודי.

אין אפילו חלקת מו"פ אורגנית אחת

בוצר הדגיש כי למרות השיח הציבורי על חדשנות חקלאית, כיום אין בישראל אף חלקת מו"פ אורגנית ייעודית לניסויים, וההכשרה האקדמית בתחום מצומצמת מאוד. זהו פרט שמסביר היטב את התסכול שחזר שוב ושוב גם בסיור הוועדה בקיץ 2025: משקים מתמודדים עם בעיות מתמשכות, אך אין מערכת מסודרת שמייצרת פתרונות יישומיים, או אפילו בודקת מה עובד ומה נכשל בשטח.

בסיור נשמעו טענות מפורשות כי חקלאות אורגנית בישראל נשענת במידה רבה על מחקרים מחו"ל, שאינם מותאמים לתנאי האקלים המקומיים ולתמהיל הגידולים כאן. במילים אחרות: הידע קיים בעולם, אבל התרגום למציאות הישראלית - תקוע.

הסיור שחשף את "החיים עצמם": חום, עשבייה, זנים

אחד הרגעים הבולטים בסיור בקיץ 2025 היה תיאור ישיר של ההשפעה של התחממות הלילות על היכולת לגדל עגבניות בעונה החמה, והדרישה הברורה: זנים שיתאמו לאקלים החדש. אחד החקלאים הסביר כי כשבלילה הטמפרטורה אינה יורדת מתחת לסף מסוים, אין חנטה, כלומר אין פרי - והמשמעות היא מחסור תוצרת בעיתוי שבו הציבור רגיל לראות שפע . מבחינתו, זה אינו תירוץ אלא עובדה חקלאית, והפתרון הוא מחקר וייבוא זנים מותאמים עם תהליך בדיקה מסודר.

לצד האקלים, עלתה בעיית העשבייה כ"אויב מספר אחת". תוארו פתרונות קיימים כמו עישוב ידני ושימוש ביריעות, לצד חיטוי תרמי של הקרקע - פתרון שמקטין עומס עשבים אך יוצר גם תלות גדולה בחומרי כיסוי ובעלויות תפעול. בדיון בוועדה בינואר 2026 הוגדרו בדיוק אלה כתחומי מפתח למחקר: חדשנות טכנולוגית לחיסכון בכוח אדם, פתרונות לניטור פגעים, ופיתוח מערכים לעישוב אוטונומי או חצי־אוטונומי.

מה כוללת התוכנית עד 2035

בוצר הציג תוכנית אסטרטגית עד 2035 שמציבה יעד להגיע ל־10% שטחים חקלאיים אורגניים. לפי התוכנית, המהלך נשען על כמה צירים: תמיכה בחקלאים בהסבה ובהתרחבות, טיוב אסדרה והנגשת תשומות אורגניות, חיזוק המחקר וההדרכה באמצעות משקי מודל ומדריכים ייעודיים, פיתוח שרשרת אספקה ותעשיה אורגנית, והרחבת הביקוש באמצעות רכש ציבורי והזנה ציבורית.

לצורך התנעת התוכנית הוצגה דרישה תקציבית של 6.5 מיליון ש"ח לשנת 2025 ו־9.2 מיליון ש"ח לשנת 2026. במסמך אף מופיע פירוט שמדגיש כי חלק מהמהלכים מוצעים כהסטת תעדוף בתוך תקציבים קיימים, ולא בהכרח כתוספת תקציבית מלאה.

כאן נדרש גם מבט ביקורתי: התקציבים המוצעים נראים נמוכים יחסית ליעד שאפתני של שינוי מבני במערכת, במיוחד אם המשמעות היא הקמת משקי מודל, חיזוק הדרכה והסרת חסמים לאורך שרשרת אספקה שלמה. אם המדינה תאמץ יעד, אך לא תצמיד לו תקציב, כוח אדם וסמכויות - היא עלולה לקבל עוד מסמך יפה, בלי שינוי בשטח.

קומפוסט, תשומות והטענה על המים

גיא רילוב, יו"ר "ישראל אורגנית", שם דגש על התשומה הבסיסית: קומפוסט שמקורו ברפתות ולולים. לדבריו, יש כיום מצוקת היצע בתחום, בעוד מחירי הדשנים הקונבנציונליים זינקו. הוא טען כי פיתוח מערכות למחזור זבל פרות ועופות אינו רק פתרון אורגני, אלא מהלך שיכול לייצב את החקלאות הישראלית ולבסס סביבה חקלאית בריאה ובת־קיימא. רילוב גם קשר בין הפרקטיקה האורגנית לבריאות הציבור ולאיכות המזון, וטען כי בדיקות מים שבוצעו באזורים חקלאיים אורגניים מצביעות, לדבריו, על ירידה מתמשכת בזיהום מקורות מים ועל הפחתה בפסילת בארות.