לרעיתי <br>

שַׁקִּיקֵי הַדְּמָעוֹת בַּלֵּילוֹת לא הֵמֵסּוּ אֶת צַעֲרֵךְ
שֶׁעָמַס עַל גַּבּוֹ יַלְדּוּת
לֵאָה
עֵירֻמָּה
אֲסוּפִית
וּמְבֻיֶּשֶת
יַלְדּוּת שֶלא הִצְלִיחָה לִפְתּוֹחַ חַלוֹן
שֶׁיָּבוֹא בּוֹ עוֹלָם
וּמַה שֶׁיּוֹתֵר עוֹלָם.

קַטְנוּת הַיָּמִים שֶׁהִתְנַחֲלוּ בִּדְרָכַי
עָמְסוּ עַל גַּבִּי אֶת כֹּבֶד הָרִיק
וְהִשְׁכִּיחוּ מִמֶּנִּי לִפְתּוֹחַ לָךְ חַלּוֹן
לְהָבִיא לָךְ עוֹלָם
וּמַה שֶׁיּוֹתֵר עוֹלָם.

הַיּוֹם כְּשֶׁמַּתְחִילָה הַסְּפִירָה לְאָחוֹר
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִצְבּוֹעַ אוֹתָךְ בְּכָל צִבְעֵי גַּעְגּוּעַי
וּמִבַּעַד לַזְּרִיחוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לִלְכּוֹד כָּל בֹּקֶר אֶת יוֹפְיֵךְ.