אַרְצִי אֲהוּבָתִי הַאֲזִינִי לִכְאֵבִי
כְּשֶׁיּוֹפְיֵךְ כּוֹבֵשֹ הַלֵּב מְמָאֵן לִתְחִינָתִי
לְחַבֵּק בְּאַחֲוַת אַחִים אֶת בְּנֵי אַבְרָהָם
לְחַבֵּק אֶת הָאַחִים יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל.
אַרְצִי אֲהוּבָתִי אַתְּ מְיַסֶּרֶת אוֹתִי
אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאַתְּ שׁוֹמַעַת אִמְרֵי פְּצָעַי הַדּוֹאֲבִים
כְּשֶֹיוֹפְיֵךְ כּוֹבִשׁ הַלֵּב מְמָאֵן לִתְחִינָתִי
לֹא לְהַפְקִיר אֶת בְּנֵי אַבְרָהָם – יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל –
לָאֵשׁ הַקּוֹדַחַת בְּאַפָּם
הַיּוֹקֶדֶת עַד-שְׁאוֹל תַּחֲתִית
אוֹכֶלֶת אֶרֶץ וִיבוּלָהּ
וּמְלַהֶטֶת מוֹסְדֵי הָרֶיהָ.
ַאַרְצִי אֲהוּבָתִי אַתְּ מְיַסֶּרֶת אוֹתִי
שֶׁאָבִינוּ, אֲהוּבֵנוּ, אַבְרָהָם, מוּכָן עַל אַדְמָתֵךְ
לָקַחַת אֶת בְּנוֹ אֲשֶׁר אָהַב אֶת-יִצְחָק
לָלֶכֶת לְאֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה
וּלְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ שָׁם לְעֹלָה
עַל אֶחָד הֶהָרִים שֶׁיּאמַר לוֹ אֱלוֹהִים –
וַאֲנַחְנוּ בְּעִקְבוֹתָיו שָׁרִים עַד הַיּוֹם שִׁיר מֻפְקָר:
הַמְּחַלֵּל אֶת קְדוּשַׁת הַחַיִּים –
"טובֹ לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ".
אַרְצִי, כָּלְתָה נַפְשִׁי לִתְשׁוּעָתֵךְ
כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֵךְ לְשָׁלוֹם
לְאַדְמָתֵךְ הַמְּקַדֶּשֶׁת אֶת הַחַיִּים.
