מֵאָז
הַקְּרָבוֹת
בְּרֹאשׁ חַיָּלָיו,
שִׁבְרִי זִכְרוֹנוֹת
שֶׁל גְּבוּרַת
לוֹחֲמָיו,
דְּמָעוֹת הַפּוֹרְצוֹת
מוּל קִבְרֵי חֲבֵרָיו,
לִבּוֹ לֹא שָׁקַט
עַד עַכְשָׁו...
מֵאָז
כְּדַרְכּוֹ נִצַּב שׁוּב
בַּשַּׁעַר -
מוּל כָּל
הַחוֹמוֹת הַבְּצֻרוֹת
שׁוֹאֵף לֹא לָשׁוּב
לִזְוָעוֹת וּלְצַעַר;
פֵּרוֹת בְּאוּשִׁים
שֶׁל -
"מוֹכְרֵי חֲלוֹמוֹת"...
וְאָנוּ תִּקְוָה
שֶׁתֻּפְנַם הָאֱמֶת
וְלֹא נִדָּרֵשׁ
לְהַכּוֹת שׁוּב -
עַל חֵטְא!.
