אל-ג'זירה: מראה מעוותת של המציאות?

לאחרונה הלכו והתרבו מובאות, הערכות שונות-משונות והערות-אגב שנאמרו בפומבי ורימזו על היווצרות עוינות מופגנת בארץ, שהופנתה לשידורי ערוץ הטלוויזיה הלוויני אל-ג׳זירה, עד כדי קולות שעלו ועם הזמן הלכו והתרבו ותבעו את סגירת שידוריו של הערוץ בישראל. הצעה ברוח זו עלתה להצבעה בישיבה השבועית של הממשלה לפני כשבועיים, ובעקבותיה התקבלה החלטה לסגור את שידורי הערוץ בארץ.

שידורים אלה יצרו אוירה טעונה של עוינות, שכוונה לטיב עבודת הערוץ המשדר מקטר 24/7 ומסכיו מקבצים סביבו נחיל של מיליוני צופים מרותקים ברחבי העולם, הצמאים ומשוועים למידע חדשותי "אונליין" משדה הקרב ברצועת עזה. מה גם שלרשת דנן, יש ערוץ לוויני לועזי, המשדר לכל העולם באנגלית.

לרשות הערוץ הלוויני המשדר בערבית וששידוריו מישראל נסגרו עומדת מערכת משומנת וסוללה אדירה של עורכים, כתבים וצלמים. הם פרושים בכל מקום ומקום: קרוב, נידח ומבוטל ככל שיהיה. מה גם, שהוא אירח פרשנים ומרואיינים המוזמנים לאולפן בקטר או שעלו לשידור מארצות מגוריהם, מאולפנים מקצועיים או לחליפין מאולתרים, גם מישראל. או שעלו לשידורים באיכות מעולה, באמצעים טכניים העומדים לרשותם בעידן הטכנולוגי המתקדם והמודרני.

מלכתחילה יצוין: קני-המידה שיובאו להלן, הנוגעים לאוריינטציה של שידורי הערוץ, לעניות דעתי, יהיו מבוססים על ניסיון עיתונאי שרכשתי במהלך עבודתי העיתונאית, ככתב ושדר, במשך תקופה ארוכה.

האזור שבו אנו חיים מתנהל כעת כמרקחה ורוחש אירועים בעקבות המלחמה שפרצה בעקבות המתקפה של חמאס בשבעה באוקטובר 2023. האירועים הקשים תוכפים, תכופים ורודפים, והם נמתחים ונפרשים על פני כל שעות היממה ללא הפסקה.

מכאן עולה השאלה: אם הסיקור הדרמטי המתמשך ענה על התבחינים הבסיסיים של עיתונות נטו, מאוזנת ומקצועית המתהדרת ביושרה והוגנות?

מיליוני אנשים ברחבי העולם, משכימים קום בכל יום, כשהשחר מפציע, מתוך להט בוער בקרבם: לדלות אינפורמציה עדכנית ולשאוב מידע מקורי, ענייני, רענן ואיכותי. הם פותחים במסע זפזופ בתדרים הרבים, כאשר השלט שולח אותם מערוץ לוויני אחד לאחר, עד שהם מתייצבים על ערוץ אחד מני רבים, ששידוריו יכולים למלא את החסר, במידע מסונכרן המעניק תחושה, שהנך מוזן בשידורים השמים אותך במרכז המידע העדכני הזורם.

התחושה הזאת היוותה תמיד מקור של מושלמות בדרך לדעת היכן הדברים עומדים, תחושה המציבה אותך, בתור צרכן תקשורת ממוצע, השואף למידע בכל המתרחש באזור הלוחמה והמשקף את מה שקורה בשני הצדדים. הליך המבטא טריות המידע, זמינותו, רעננותו ואיכותו. ולך בתור צופה הגומא מידע: נשארת ונשמרת הזכות האלמנטרית להחליט בעצמך: היכן רובצת וממוקמת האמת הצרופה? מה גם שאתה משרטט את צביונה, סייגיה ואמיתותה או לחלופין את זחיחותה, דלותה ורדידותה של אותה אמינות עיתונאית.

מדי יום, כצרכן חדשות, עשרות פעמים אם לא יותר, אני יוצא, כמו רבים אחרים, למסע זפזופ ובסופו אני מתייצב על מסך אל-ג׳זירה, הנוח לעין הצופה, עם כתוביות רקע בולטות ובוהקות, וצבעים ידידותיים, ההולמים את האקט העיתונאי המצולם, כשניסוח הכיתוב מקצועי, מדוד ונקי מטעויות. בתור צופה, אני נח על זרי הדפנה וקובע לעצמי מה האמת ומה קורה, באמת ובתמים, בשני צדי המטבע של הסיקור העיתונאי.

בכך, לגבי רבים, תם ונשלם המסע המפרך של הזפזופ והם מוצאים עצמם שולטים בחומר, כשלדידם התמונה מתבהרת לגמרי והם הופכים למעורים במה שקורה ונמצאים במוקד העניינים, מוזנים בכל המידע החדשותי המיוצר על-ידי שני צדי המערכה באופן הכי מדוד, אמיתי ומקצועי.

כך, רבים נשארים מרותקים לאותו מסך, עם עוד קפיצות מאולתרות לעוד ערוצים הממתינים בתור בשיירה, אך הם חוזרים ומתייצבים על מסך אל-ג׳זירה.

בכך הם נותרים מסונכרנים ומעודכנים בכל המידע החדשותי וחוש ההחלטה הרגעי הקשור לסדר הכרונולוגי הנכון של האירועים וההתרחשויות נותר בשליטתם הבלעדית.

בין לבין, במקרה האישי שלי, אני מנסה, כשולט בשתי השפות: ערבית ועברית. להשתהות גם במסכי הערוצים המשדרים בעברית.

או-אז אני מגלה, למרבה הצער, שהם מעלים לרוב שידורים כמעט חד-צדדיים, הנוגעים לכל מה שקורה במלחמה מהצד הישראלי ואינם מעניקים לצופה הכמה והמשווע למידע (למרות העוינות) את התמונה העכשווית על המתרחש בצד השני. בעוד שערוץ אל-ג׳זירה, ולעתים גם ערוצים אחרים המשדרים בערבית, מביאים, שוטחים ומעמידים בפני הצרכן האולטימטיבי של המידע החדשותי, מתכון מפורט המביא את גרסתם של שני צדדי המערכה באופן הכי מקיף, רוחבי ומעמיק. במקביל: הצופה מגלה שהערוצים המשדרים בעברית נעולים כמעט על הצד האחד ובכך מגבילים, ככל שממשיכים לצפות בשידוריהם, את האפשרות לדעת מה קורה בצד השני או מהי גרסתו של אותו צד, חוץ מרסיסי ידיעות וסרטונים קצרים המובלטים בשל התוכן האנטי ישראלי או האנטי יהודי הגלום בהם. כשהערוצים בעברית עושים את הדבר, הם מקדישים חטף של שניות בודדות לתוצאות ההתקפות הישראליות המתבצעות אל מול הצד שכנגד ולמה שקורה בעקבותיהן. כך, הצופה נותר מגשש באפלה לגבי מה שקורה באמת בצד השני.

בעוד ערוץ אל-ג׳זירה משאיר את הצופה במוקד העניינים. אותו צופה חווה בערוצים המשדרים בעברית, שלעתים משדרים כתבות המביעות נאמנות ערטילאית למדינה מנקודת ראותם ומסכיהם מארחים לעתים דמויות בחלקן דמויות "הזויות" העוסקות בחלוקת ממתקים ובקלאוות בתוך האולפן בשידור חי בעקבות מבצע כזה או אחר, דבר שהיה עד כה שמור ל"אספסוף הרחוב" בצד השני: בקרב חסידי הנקמה כאשר ישראלים נפגעים, מעולם לא התרחש לכאורה דבר דומה באולפני חדשות בצד האחר.

ברם, מעולם לא צפיתי בחלוקת ממתקים בתוך האולפנים של ערוצים לוויניים בערבית, האמונים על שידורי חדשות. חלוקה שיכולה הייתה לבוא, בעטיים של אירועים שיביאו בעקבותיהם נפגעים וקורבנות בצד הישראלי. באותם אירועים ביטחוניים הקשורים לסכסוך הדמים הישראלי-ערבי.

שמתי לב גם, שהמגישים בערוץ הקטרי, בו אנו עוסקים, מלבד פרשנים המתארחים באולפנים שם, אינם מעירים הערות פוגעניות, העטופות במעטה של סולידריות בגוון פטריוטי, כאשר מדובר באזכור של חיילי הצבא הישראלי או מפקדיו או בעת הצהרות של הנשיא או ראש הממשלה או כל שר ישראלי אחר, בניגוד לסוללה לא מבוטלת של מגישים ישראלים, גם ברדיו, שמחטיפים ומזליפים ביטויים פוגעניים כגון אלה: "המרצחים המנוולים האלה", "חיות הטרף הללו" וכיו"ב.

כאשר ציינתי את אופי העבודה העיתונאית בערוץ אל-ג׳זירה: הריני להצביע על אותה עבודה עיתונאית המתבטאת בהעברת נאומים או מסיבות עיתונאים בשידור חי מישראל של דמויות מפתח: נשיא המדינה, ראש הממשלה ושרים בכירים כזוטרים, הצהרות הרמטכ"ל, מפקדי הפיקוד ומסיבות העיתונאים או הצהרות והודעות דובר צה"ל וגופים אחרים העוסקים בהסברה ישראלית הכרוכה במצב הלוחמה, לפי הגרסה הישראלית, כאשר כל השידורים האלה המועברים בשידור חי מלווים בתרגום סימולטני מעברית לערבית. לעתים קורה, שהערוצים בעברית קוטעים את רצף הנאומים או את מסיבות העיתונאים המועברות בחי, כאשר אלה הופכים, לשיקול דעתם של העורכים למיותרים. הצופה הממוצע השולט בערבית, עובר מיד לערוץ אל-ג׳זירה שבו השידורים החיים מישראל נמשכים ברצף, כולל תרגום שלב השאלות והתשובות, עד תום.

הדבר מותיר את מיליוני הצופים הערבים במדינות הערביות ואת אלה החיים או שוהים במדינות אחרות בעולם, מוזנים במידע שוטף, דו-כיווני ורחב יריעה, על קורות המלחמה הנמשכת כבר יותר משבעה חודשים, כאשר נשמרת עבורם הזכות לחוות ולגבש או לקבוע עמדה על המתרחש בשדה הקרב, באופן סובייקטיבי, אישי ומקורי מאוד!