אין ספק שהנערה הפלשתינית עהד אלתמימי הפכה לאייקון בקרב הפלשתינים ובמדינות ערב בעקבות מעצרה לאחר שתקפה את חיילי צה"ל בכפר נבי צאלח באזור רמאללה.
העיתון "אלקודס אלערבי" הכתיר אותה לקראת שחרורה מן הכלא במילים "סמל המאבק הפלשתיני".
עהד אלתמימי שוחררה ב-29 ביולי לאחר שריצתה 8 חודשי מאסר בכלא הישראלי, היא נעצרה בחודש דצמבר האחרון לאחר שצולמה כשהיא סוטרת לקצין צה"ל ובועטת בו בעימותים בכפר נבי צאלח כשלצידה אמה וצעירות נוספות. היא הורשעה במסגרת הסדר טיעון והודתה גם בשני אישומים נוספים של הפרעה לחייל והסתה.
אלתמימי הגיעה למוקאטעה ברמאללה שם התקבלה ע"י מחמוד אלעאלול, סגן יו"ר תנועת פתח, היא ביקרה בקברו של
יאסר ערפאת וציטטה פסוקים מהקוראן. אח"כ היא נפגשה עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס בלשכתו, מחמוד עבאס בירך אותה ואמר כי: "עהד היא המודל למאבק הפלשתיני לחופש ולעצמאות ולהקמת המדינה הפלשתינית העצמאית" הוא הוסיף כי "ההתנגדות העממית בדרכי שלום היא הנשק הטוב ביותר להתעמת עם היהירות של הכיבוש כדי להמחיש את אכזריותו כלפי העולם".
הצביעות של מחמוד עבאס
גורמים בחמאס גיחכו למשמע הצהרתו של מחמוד עבאס בעניין "ההתנגדות העממית", שהרי קמפיין "צעדות השיבה" ברצועת עזה הוא המודל להצלחת אסטרטגיית "ההתנגדות העממית בדרכי שלום" בעוד שבשטחי הגדה היא נחלה כישלון חרוץ.
ארבעה חודשים חלפו מאז החל ברצועה "קמפיין צעדות השיבה" ברצועה אך הוא לא הצליח לסחוף עמו את תושבי הגדה, לכן דבריו של מחמוד עבאס נתפסים כמי שמשבח את קמפיין "צעדת השיבה" ברצועה ולמעשה מודה בעקיפין בכישלון האסטרטגיה הזו בגדה. עהד אלתמימי היא תושבת הכפר נבי צאלח באזור רמאללה, אחד הכפרים שהפך לסמל "ההתנגדות העממית בדרכי שלום" בנוסף לכפרים נעלין ובלעין.
הביטוי "ההתנגדות העממית בדרכי שלום" הוא ביטוי שקרי, מדובר בפעולות אלימות שבהם משתתפים הפלשתינים בגדה וברצועה נגד חיילי צה"ל שכולל ידוי אבנים ובקבוקי תבערה, הקמת מחסומים והבערת צמיגים, הרש"פ איננה מגנה את הפעילות הזאת הנחשבת "לגיטימית" מבחינתה. האופן שבו תקפה עהד אלתמימי את קצין צה"ל נחשב בעיניו של מחמוד עבאס כאקט של אלימות "רכה" והוא לא מהסס לשבח אותה. מבחינתו, כפי שהתבטא בעבר, מדובר במחאה לגיטימית המזכירה את סגנונם של מהטמה גנדי ומרטין לותר קינג.
מחמוד עבאס משחק משחק כפול, בעוד הוא משבח את עיקרון "ההתנגדות העממית בדרכי שלום" הרי שהוא מנע אותה בפועל בשטחי הגדה באמצעות מנגנוני הביטחון שלו מייד לאחר ה-30 במרץ ("יום האדמה") מתוך חשש שאם היא תתפוס תאוצה חמאס תתעל אותה כדי להפיל את שלטונו. אסטרטגיית "ההתנגדות העממית" היא המצאה של תנועת פתח ולא של תנועת חמאס המיישמת אותה בפועל כיום באמצעות קמפיין "צעדת השיבה". פתח הציגה את האסטרטגיה הזו בוועידת פתח השישית ב-2009 כאסטרטגיה מובילה ומחאה פלשתינית לגיטימית, ללא שימוש בנשק חם, ותחליף זמני ל "מאבק המזויין" בעקבות כישלון האינתיפאדה השנייה.
"הגיבורים" הפלשתינים החדשים
עהד אלתמימי היא חלק מתופעת "הגיבורים" החדשים של הפלשתינים שנאבקים ב"כיבוש" הישראלי. מערכת התעמולה הפלשתינית "ניפחה" את דמותה כדי שתהפוך מודל לחיקוי בחברה הפלשתינית ותעצים את רעיון המאבק בישראל. על-פי גורמים במערכת הביטחון הישראלית עהד אלתמימי היא פרובוקטורית פלשתינית ותיקה שמגיל צעיר מאוד מתעמתת עם חייי צה"ל כדי להכפיש את מדינת ישראל. משפחתה של עהד אלתמימי מנהלת סוכנות ידיעות בשם "תמימי פרס" שמתעדת בעיקר את ההפגנות השבועיות נגד צה"ל בכפר נבי צאלח.
סביר להניח שבשחרורה מן הכלא לא הסתיים תפקידה של עהד אלתמימי במאבק נגד ישראל, לאחר שהפכה לסלבריטי בעולם הערבי היא בודאי תמשיך בפרובוקציות שלה נגד חיילי צה"ל לעיני המצלמות כדי לזכות בכותרות.
מערכת התעמולה של הרש"פ בודאי תסייע לה כדי ליצור משקל נגד בדעת הקהל למיתוסים שתנועת חמאס מטפחת כ"גיבורים" של קמפיין "צעדת השיבה" כמו אברהים אבו ת'וריה בן-26, קטוע הגפיים על כיסא הגלגלים, שנהרג בגבול רצועת עזה בחודש דצמבר בהפגנות נגד הכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל. הרש"פ ניסתה בזמנה להתלבש על הסיפור של אברהים אבו ת'וריה למרות היותו תושב הרצועה תחת שלטון חמאס.
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס העניק לו את התואר "שהיד המהפכה הפלשתינית" והנחה לשלם למשפחתו קצבה חודשית מתקציב הנשיאות הפלשתינית. הנערה עבד אלתמימי הפכה לסמל פלשתיני בעיני העולם אולם בפועל היא מסמלת דווקא את כישלון "ההתנגדות העממית" בגדה לעומת ההצלחה של האסטרטגייה הזו ברצועת עזה, לכן, אין למחמוד עבאס במה להתגאות, בעיני הפלשתינים הוא נחשב למשת"פ עם ישראל, באמצעות שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל על-פי הסכמי אוסלו, וכמי שמנע את הצלחת "ההתנגדות העממית" בגדה כדי לשמור על כסאו.