יש להודות לשופט העליון מישאל חשין על שפתח למעננו את תיבת הפנדורה של שופטי ישראל. ראיונות הפרישה עם השופט הפורש חשין חשפו דעות אפלות שהוחבאו מעין הציבור ומחזקים את התחושה שהנוהג לפיו שופטים בישראל אינם מתראיינים בתקופת כהונתם לא רק ארכאי אלא אף מסוכן לדמוקרטיה.
כל מי שקרא ולו פסק דין אחד מפרי עטו של השופט העליון מישאל חשין, אינו יכול שלא להעריץ את השובבות והאומץ שאפיינו הן את מהות דעתו והן את תכליתה. עם זאת נחשפה במלוא כיעורה קשת דעות שבבסיסן האמונה שיש כאלה השווים יותר וגם אם סרחו, אסור לשפוט אותם - ואלו מורמים מעם, גילדת השופטים.
חשין נשאל מה דעתו על פיטוריה של השופטת הילה כהן
שהועמדה לדין בבית הדין למשמעת לשופטים בגין כתיבת 14 פרוטוקולים שאינם אמת וכן בגין השמדת בקשות של בעלי דין, והכל במטרה להסתיר את איחוריה לבית המשפט.
תשובתו של חשין מדהימה ומקוממת: "אני ישבתי במשפטי משמעת קודמים. הם פשוט לא הודלפו. היו מקרים יותר גרועים מזה, שעברו בלא כלום, נגמרו באזהרה ואף אחד לא יודע, לא שומע. ככה צריכים להיגמר דברים, כי ברגע שאתה מפרסם דבר כזה - באותו הרגע השופט נשרף".
מדברים ברורים אלו, עולה כי יש שופטים בישראל שמאמינים שהם מעל לחוק. הוא מעיד בעצמו כי על שולחן בית הדין למשמעת של השופטים נדונו מקרים רבים קשים וחמורים הרבה יותר משכתוב בפרוטוקולים. מה יכול להיות חמור יותר ממעשיה של השופטת כהן? קבלת שוחד? הטיית משפט למקורבים? שופט שגנב? או אולי שופט שברח ממקום שבו ביצע תאונת דרכים?
השיטה הרצויה ביותר, לדעת חשין, היא למנוע שקיפות ציבורית של מעשי השחיתות של שופטים. הרי אם המקרים החמורים נגמרו באזהרה מוועדת השופטים, משמע שהיו דברים בגו ואותו השופט אכן עשה את מה שעשה. האם אין זכות לציבור לדעת את הדברים?
בזכות הפה חסר הרסן של השופט חשין, נפתחה עבורנו סוף סוף תיבת פנדורה של שופטי ישראל. החומות הבצורות שבהן הקיפו עצמם השופטים מפני ביקורת ציבורית חשפו בעת האחרונה עוד שורת שערוריות ובראשן תופעת הנפוטיזם במערכת המשפט ובמשרד המשפטים. נשותיהם של שופטים שזוכות לקידום מטאורי, העלמת עין ממחדלים של שופטים המקורבים לעליון, תפירת מכרזים לילדים של בכירי המערכת ומסלול קידום מהיר למי שהעליון חפץ ביקרו.
פרשה זו מחייבת שתי פעולות דחופות: יש לדרוש שקיפות מלאה של כל פסקי הדין שיוצאים מבית הדין למשמעת של שופטים - זכות הציבור לדעת מתחילה בדיוק שם - אצל אלו המטיפים לה. שנית, מערכת השיפוט צריכה להתאים עצמה לעידן המידע הטכנולוגי ולאפשר פתיחות כלפי הציבור וכיבוד זכות הציבור להכיר את האנשים שמאחורי הגלימה השחורה.