בגלל ההינתקות, ההתכנסות והשחיתות

בחלוף הזמן ובעקבות אסטרטגיית שתיקה והפגנת יכולת הישרדות מרשימה, רבים שואלים כעת מדוע על אולמרט בעצם ללכת הביתה? הרי הוא מצליח לשמור על קואליציה רחבה, לשקם במקצת את יכולת ההרתעה שהוא עצמו ריסק, ואפילו עמי איילון והתקשורת מיישרים קו לקרת "פסגת השלום" המתוכננת.

ובכן, ישנן שלוש סיבות עיקריות לסלק את אולמרט מכיסאו – ההינתקות, ההתכנסות והשחיתות:

1) ההינתקות

בדומה לתוכניתו החדשה של חיים רמון למסירת 97% מיהודה ושומרון ומחצית מירושלים, כולל הר הבית ורוב העיר העתיקה לידי הפלשתינים, תוכנית ההינתקות באה לעולם כבלון ניסוי של אהוד אולמרט בהיותו עושה דברו של ראש הממשלה דאז. כאשר אולמרט שיווק את תוכנית ההינתקות הוא הדגיש שהנסיגה מגוש קטיף, צפון רצועת עזה וצפון השומרון תחזק את המתונים ותוביל ליותר ביטחון לישראל. בפועל, הנסיגה החד-צדדית ללא תמורה, הובילה לגירושם של כ-10,000 ישראלים מביתם, העלתה את החמאס לשלטון, ונתנה רוח גבית לטרור. טרור שהפך את שדרות והדרום לשטח הפקר והגביר את האיומים האסטרטגים על ישראל.

2) ההתכנסות

מבלי לתת לתוצאות העגומות של 'ההינתקות' להפריע לו, מר אולמרט חרט על דיגלו את תוכנית ההתכנסות מיהודה ושומרון ויתכן שגם ממחצית ירושלים. בזמן שאולמרט הסביר לציבור הישראלי שהוא יוצא למלחמת לבנון השנייה על-מנת להשיב הביתה את בני הערובה: אהוד גולדווסר ואלדד רגב, לפרק את החיזבאללה מנשקו ולהסיר את איום הטילים מהארץ – הוא הסביר לעיתונות הזרה שמטרת המלחמה היא בעצם השלב הראשון בדרך למימוש תוכנית ההתכנסות.

בפועל, אולמרט לא השיג ולו מטרה אחת מן המטרות הראויות שהציג לציבור. נהפוך הוא, ישראל שילמה מחיר דמים יקר במלחמה - בעורף ובחזית - וחוסנה הלאומי נפגע ללא היכר. אך כיום, אלמרט מתעלם מהתוצאות ההרסניות של נסיגות חד-צדדיות ללא תמורה מלבנון ומגוש קטיף ודוהר קדימה ל"התכנסות" נוספת מלב הארץ.

3) השחיתות

לפני הבחירות האחרונות, יועץ אסטרטגי לשעבר של אריאל שרון ניתח את סוגי האנשים שמגיעים לפוליטיקה הישראלית בפשטות: "הסוג הראשון הוא אידיאולוגי; השני, אנשים שהגיעו להישגים בתחום אחר ומחליטים לפתוח קריירה שנייה; והשלישי, כאלה שתמיד היו פוליטיקאים, מהיום שעמדו על דעתם. אהוד אולמרט נמנה עם הסוג השלישי."

היום ניתן לאומר בברור שאולמרט עומד גם בראש סוג נוסף של פוליטיקאים – פוליטיקאים מושחתים.

כעת מתנהלים נגד מר אולמרט שתי חקירות פליליות שביסודם שחיתות פושעת. בראשונה הוא חשוד שפעל בעת כהונתו הקצרה כשר האוצר להטות את המכרז למכירת גרעין השליטה בבנק לאומי ולקדם את עסקי חבריו תמורת הטבות אישיות. בשנייה החשד הפלילי הוא שבני הזוג אולמרט קיבלו טובות הנאה בס 500 אלף דולר כשרכשו דירה בפרויקט במושבה הגרמנית – ובתמורה סייעו לקבלן לקבל אישוריי בנייה חריגים – יש יסוד איתן להניח שפרשה זו תחשוף תיבת פנדורה שנצורה בתוכה עסקות נדל"ן מפוקפקות נוספות של אולמרט. אותו אולמרט גם חשוד כי בעת שכיהן כשר התמ"ת, תפר מכרזים עבור חבריו ומינה עסקנים פוליטיים אחרים לתפקידים ברשות, מבלי שהיו בעלי כישורים מינימאליים.

חשוב לציין שהחקירות המוזכרות לעיל התחילו עוד בטרם התמנה אולמרט לראשות הממשלה, ומוסמסו ועוכבו על ידו בדרכים לא דרכים. היום, שאולמרט וחבר מרעיו, טוענים שאסור לחקור ראש ממשלה, זה רק מעמיק את החשדות.

במקביל לשחיתות האישית של אולמרט, הוא גם מנהיג שחיתות שלטונית שמאיימת על עצם קיומינו כחברה דמוקרטית. העובדה שאולמרט מנהל ממשלה עם 30 שרים וסגני שרים, חלקם ללא תיקים, ומאייש את המשרות הבחירות "בחברים שלו" כהגדרתו – הוא דבר חסר תקדים. לשם ההשוואה, בממשלתו של בנימין נתניהו היו 18 שרים בלבד (וגם זה היה יותר מידי). הדבר נועד להפחית את המוטיבציה להפיל את הממשלה, באמצעות 'שימון המערכת' על חשבון הציבור.

למרות ההינתקות, ההתכנסות והשחיתות – אהוד אולמרט לא יתפטר – אין סיכוי. אולמרט לא יתפטר גם אם יפתחו עוד שלוש חקירות פליליות נגדו, ואף אם יוגשו נגדו כתבי אישום. הוא גם לא יתפטר אם ועדת וינוגרד תקבע במפורש שהוא צריך ללכת בגין מחדליו במלחמה. אולמרט לא יתפטר מיוזמתו מכיוון שהוא פוליטיקאי מושחת שעסק בכך כל חייו הבוגרים ואינו מעוניין לעשות הסבה מקצועית.

הגיע הזמן שלפחות 61 חברי כנסת אשר נבחרו לייצג ולשרת את אזרחי ישראל, יפנימו זאת. חברי הכנסת צריכים סוף-סוף לקחת אחריות, לעשות את המוטל עליהם ולשלוח את אולמרט הביתה, עכשיו!