|
בתמונה - זהו אותו סרח עודף עליו אתם מדברים כל העת
|
|
|
|
|
אני לא יודע מה איתכם, אבל משהו בנאומים בוועידת מפלגת העבודה הוציא אותי משלוותי. לא, לא מדובר בעניינים הפוליטיים (למרות שגם עליהם יש לי השגות ודבר אחד או שניים לומר) אלא בביטוי עברי, שברור לי כשמש שבכירי העבודה המשתמשים בו אינם מבינים את משמעותו.
מאז הבחירות לכנסת והתבוסה המוחצת של מפלגת העבודה אומרים רבים מבכיריה שלא יהיו "סרח עודף" בממשלה ימנית. משמעות הביטוי - לא נהיה אותו חלק אינטגרלי אך מיותר.
דא עקא, כל מי ששמעתי שהשתמש בביטוי, היו"ר אהוד ברק (אתמול בוועידה), ח"כ שלי יחימוביץ', ח"כ אופיר פינס ועוד, אמרו את המילה "עודף" במילעיל - באופן שמשמעו - אותו כסף קטן שמוחזר בעת קנייה - Change בלעז.
מקורו של הביטוי בתורה - בחומש שמות שם מסופר על המשכן שנבנה במדבר על-ידי בני ישראל. אחד מחלקיו של המשכן הוא מכסה שכיסה את המשכן. אותו מכסה עורות היה ארוך יותר מאורכו של המשכן. שם מבוטאת המילה "עודף" במילרע. אותו סרח יתר על המידה של המשכן. "וסרח העודף ביריעות האוהל - חצי האמה העודפת תסרח על אחורי המשכן" [שמות כ"ו, י"ג].
מי שמעיין שם יוכל לראות בבירור שהטעם, שכשמו מציין את ההטעמה של המילה, נמצא מעל לאות ד' במילה "עודף" ולא מעל לאות ע'. מילרע ולא מילעיל.
אז נכון, את משמעות הביטוי "סרח עודף" - חלק מיותר - יודעים אותם דוברים במפלגת העבודה, אך יש בהחלט טעם לפגם באמירת ביטוי בלי לדעת את משמעות מילותיו אחת לאחת.
לא יזיק לבכירי העבודה לחזור קצת למקורות שמתוכם שאבה העברית המתחדשת את ביטוייה ולהבין מה משמעות המילים שהם משגרים לחלל האוויר. ובכלל לא אמרנו אפילו מילה על הצורך שלהם כמפלגה לחזור למקורות הסוציאליסטיים ולא להיות שוב אופורטוניסטים פוליטיים שנדבקים לכסא סביב שולחן הממשלה.
למען האמת ההיסטורית והיושרה - היחידה שכן ביטאה אמש את הביטוי "סרח עודף" כמו שצריך היא ח"כ שלי יחימוביץ'. בעבר גם היא נפלה בפח הזה אך כפי שראינו ושמענו - היא הבינה את הטעות. מה שלא ניתן להגיד על כל השאר.
ואולי יש בזה רמז ל'דינוזאורים' של העבודה - שיקשיבו לדור הצעיר של המפלגה - הוא יכול ללמד אותם דבר אחד או שניים. בעברית בטח. אולי גם בפוליטיקה.