ביכורים הנה הבאנו

אנו מתקרבים בצעדי ענק (צעד ענק לנשמה היהודית) אל היום הגדול והמכונן בתולדות עם ישראל, אל המעמד הנשגב של קבלת התורה. אנו ניצבים בפתחו של הקיץ המאתגר במיוחד את נשות עמנו הנבחר להעצים את עצמן במצוות הצניעות. הצניעות היא המצווה המרכזית והייחודית של האישה היהודייה, הנסיכה בת המלך. הצניעות היא חומת המגן של האישה, של משפחתה ושל עמה. הצניעות היא היהלום שיהלום אותך, בת ישראל יקרה.

הר-הבית הוא המקום המקודש ביותר לכל יהודי עלי אדמות. מדינת ישראל מתנכרת ומתכחשת לריבונותה בו ובכך היא מעניקה רוח גבית לטרור. קיימת קונספציה שגויה כללית כאילו איומי המוסלמים ומאבקם המתלהם בהר-הבית נובעים על-רקע דתי. טעות מוחלטת. מדובר במאבק לאומי פוליטי על הריבונות בהר-הבית.

בימים אלו, שעלייה להר-הבית בירושלים חבקה בחובה איום במימוש של מציאות מדממת רוויית אלימות מילולית, אני תוהה ושואל, האם יאה להביע זיקה להר-הבית ואהבה לאלוהי הר-הבית תוך הבעת ביטויי אלימות מילולית משני הצדדים. לצערי, בימים אלו זיהיתי ביטויי זיקה עזה בציבור היהודי וגם בציבור המוסלמי לֶאֱלוֹהֵי צְבָאוֹת גָּדוֹל וְנוֹרָא. אני מסרב להימצא בקרבת אלוהי צבאות, כי הוא אינו אלוהי. אני גם מסרב להצטרף למבקשים כל אחד מאלוהיו, שישמיד את זולתו, אלה עם קוראן בידיהם ואלה עם חומש בידיהם.

אֱלוֹהִים שֶׁלִּי