ביידן: רשות פלשתינית מחודשת תשלוט בעזה ויו"ש

ראינו במהלך ההיסטוריה גם כיצד עימותים במזרח התיכון עלולים לגרור תוצאות מסביב לעולם. אנו ניצבים בצורה נחושה לצד הישראלים כאשר הם מגנים על עצמם מפני הניהליזם הרצחני של חמאס. ב-7 באוקטובר חמאס טבח 1,200 איש, כולל 35 אזרחים אמריקנים, במעשי הזוועה האיומים ביותר שנעשו ביום אחד כלפי העם היהודי מאז השואה. תינוקות ועוללים, אימהות ואבות, סבים, בעלי מוגבלות, אפילו ניצולי שואה – נרצחו. משפחות שלמות נטבחו בבתיהן. צעירים נורו למוות בפסטיבל מוזיקה. גופות נוקבו בכדורים ונשרפו עד לבלי הכר.

במשך למעלה מחודש, משפחות של למעלה מ-200 בני ערובה שנלקחו בידי חמאס, כולל תינוקות ואמריקנים, חיות בגיהנום, מצפות בקוצר רוח לגלות האם יקיריהן חיים או מתים. בעת כתיבת שורות אלו, צוותי ואני עובדים מסביב לשעון ועושים כל שביכולתנו כדי לשחרר את בני הערובה. ובעוד ישראלים עדיין בהלם וסובלים מהטראומה של מתקפה זו, חמאס הבטיח שהוא ינסה ללא הפסק לחזור על 7 באוקטובר. הוא אמר בבירור שלא יחדל.

לעם הפלשתיני מגיעה מדינה משלו ועתיד חופשי מחמאס. גם ליבי נשבר לנוכח המראות המגיעים מעזה ומותם של אלפי אזרחים ובהם ילדים. ילדים פלשתינים קוראים להוריהם שאבדו. הורים כותבים את שמות ילדיהם על ידיהם או רגליהם כדי שניתן יהיה לזהות אם יתרחש הרע מכל. אחיות ורופאים פלשתינים מנסים נואשות בכל יכולתם להציל חיים יקרים, עם מעט משאבים אם בכלל. כל פלשתיני חף מפשע שנהרג הוא טרגדיה הקורעת משפחות וקהילות.

מטרתנו אינה צריכה להיות פשוט לעצור את המלחמה היום; היא צריכה להיות לסיים את המלחמה לתמיד, לשבור את המעגל של האלימות הבלתי-פוסקת, לבנות משהו חזק יותר בעזה וברחבי המזרח התיכון כך שההיסטוריה תפסיק לחזור על עצמה.

שבועות אחדים לפני 7 באוקטובר נפגשתי עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. הנושא המרכזי בשיחה זו היה שורה של התחייבויות בסיסיות שיסייעו לחבר טוב יותר את השטחים הישראלים והפלשתינים למזרח התיכון הרחב יותר. זהו גם הרעיון שמאחורי היוזמה למסדרון כלכלי שיחבר את הודו לאירופה דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל, עליו הודעתי יחד עם שותפים בפסגת G20 בהודו בתחילת ספטמבר.

אינטגרציה הדוקה יותר בין מדינות פותחת שווקים ומושכת יותר השקעות. קשר איזורי טוב יותר – כולל תשתיות פיזיות וכלכליות – מביא לתעסוקה רבה יותר ויוצר יותר הזדמנויות לצעירים. עבדנו להגשים את זה במזרח התיכון. זהו עתיד בו אין מקום לאלימות ולשנאה של חמאס, ואני מאמין שניסיון להרוס את התקווה לעתיד זה הוא אחת הסיבות לכך שחמאס חולל את המשבר הזה.

שיהיה ברור: פתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה להבטיח ביטחון ארוך טווח הן לישראלים והן לפלשתינים. למרות שכרגע נראה שעתיד זה מעולם לא היה רחוק יותר, המשבר הנוכחי הפך אותו לחשוב מאי פעם. פתרון שתי המדינות – שני עמים החיים זה לצד זה באותה מידה של חופש, הזדמנויות וכבוד – הוא היעד אליו חייב להוביל המסלול לשלום. כדי להגיע אליו יהיה צורך במחויבות מצד ישראלים ופלשתינים, כמו גם מצד ארה"ב, בעלי בריתנו ושותפינו. העבודה חייבת להתחיל כעת. לשם כך, ארה"ב הציעה עקרונות בסיסיים כיצד להתקדם מהמשבר הנוכחי, כדי להעניק לעולם את היסודות לבנות עליהם.

ראשית, אסור שעזה תהיה אי-פעם פלטפורמה לטרור. אסור שתהיה עקירה כפויה של פלשתינים מעזה, לא כיבוש מחדש, לא מצור או סגר ולא צמצום של הטריטוריה. לאחר שהמלחמה תסתיים, קולותיהם של הפלשתינים ושאיפותיהם חייבים לעמוד במרכז השלטון בעזה. בעודנו שואפים לשלום, עזה והגדה המערבית צריכות להתאחד מחדש תחת מבנה שלטוני אחד, בסופו של דבר – תחת רשות פלשתינית מחודשת, בעוד כולנו עובדים על פתרון שתי המדינות.

הדגשתי בפני שלטונות ישראל, שהאלימות הקיצונית כלפי פלשתינים בגדה המערבית חייבת להיפסק ויש לבוא חשבון עם מי שמבצעים אותה. ארה"ב מוכנה לנקוט צעדים משלה, כולל מניעת ויזות מקיצונים התוקפים אזרחים בגדה המערבית. הקהילה הבינלאומית חייבת להקדיש משאבים לתמוך בתושבי עזה מיד לאחר הסכסוך, כולל צעדי ביטחון זמניים, וליצור מנגנון שיקום שיעלה בקנה אחד עם הצרכים ארוכי הטווח של עזה. הכרחי שלעולם לא יהיו איומי טרור שמקורם בעזה או בגדה המערבית.

אם נוכל להסכים על צעדים ראשונים אלה ונבצע אותם יחדיו, נוכל להתחיל לתאר לעצמנו עתיד שונה. בחודשים הבאים תגביר ארה"ב את מאמציה ליצור מזרח תיכון שלו יותר, מחובר יותר ומשגשג יותר – אזור בו יום כמו 7 באוקטובר לא יעלה על הדעת.

בינתיים, נמשיך לפעול כדי למנוע מהעימות להתרחב ולהסלים עוד יותר. הוריתי לשתי קבוצות של נושאות מטוסים להציב הרתעה. אנחנו רודפים את חמאס ואת מי שמממנים אותו ומאפשרים את הטרור שלו, ומטילים שורה של עיצומים כדי לפגוע במבנה הפיננסי שלו, למנוע ממנו מימון חיצוני ולחסום את הגישה לנתיבי מימון חדשים, כולל ברשתות החברתיות. הבהרתי שארה"ב תעשה את הדרוש כדי להגן על כוחותיה ואנשיה המוצבים ברחבי המזרח התיכון – והגבנו מספר פעמים להתקפות עלינו.

אני גם נסעתי מיידית לישראל – הנשיא האמריקני הראשון שעשה זאת בזמן מלחמה – כדי להפגין את התמיכה בעם הישראלי ולהבהיר שוב לעולם שארה"ב מגבה את ישראל. ישראל חייבת להגן על עצמה. זו זכותה. וכאשר הייתי בתל אביב, גם ייעצתי לישראלים שלא לאפשר לכאבם וזעמם להתעות אותם לעבר טעויות שאנו עצמנו עשינו בעבר.

מהרגע הראשון קרא הממשל שלי לכבד את החוק ההומניטרי הבינלאומי, להוריד למינימום את אובדן חייהם של חפים מפשע ולתת עדיפות להגנה על אזרחים. לאחר המתקפה של חמאס על ישראל, נותק הסיוע לעזה ומזון, מים ותרופות אזלו במהירות. כחלק מנסיעתי לישראל, פעלתי בצמוד למנהיגי ישראל ומצרים כדי להגיע להסכם בדבר חידוש אספקת סיוע הומניטרי חיוני לעזתים. בתוך ימים החלו שוב משאיות אספקה לחצות את הגבול. כיום נכנסות ממצרים לעזה קרוב ל-100 משאיות סיוע ביום, ואנחנו ממשיכים לפעול כדי להגביר את העברת האספקה החיונית. קראתי גם להפוגות הומניטריות בעימות, כדי לאפשר לאזרחים לצאת מאיזורי הקרבות ולהבטיח שהסיוע יגיע לזקוקים לו. ישראל יצרה שני מסדרונות הומניטריים ומיישמת הפוגות יומיות בנות ארבע שעות בקרבות בצפון עזה, כדי לאפשר לאזרחים פלשתינים לעבור לאיזורים בטוחים יותר בדרום.

כל אלו ניצבים בניגוד מוחלט לאסטרטגיית הטרור של חמאס: להתחבא בקרב אזרחים פלשתינים. להשתמש בילדים ובחפים מפשע כמגנים אנושיים. להציב מנהרות טרור מתחת לבתי חולים, בתי ספר, מסגדים ובנייני מגורים. למקסם את מוות ואת הסבל של חפים מפשע – ישראלים ופלשתינים. אם לחמאס היה בכלל אכפת מחייהם של פלשתינים, הוא היה משחרר את כל בני הערובה, מוסר את נשקו ומסגיר את מנהיגיו ואת האחראים ל-7 באוקטובר.

כל עוד חמאס דבק באידיאולוגיה של הרס, הפסקת אש איננה שלום. מבחינת אנשי חמאס, כל הפסקת אש תהיה זמן אותו ינצלו כדי לבנות את מאגר הטילים שלהם, להציב מחדש לוחמים ולחדש את ההרג בכך שיתקפו חפים מפשע. תוצאה שתותיר את השלטון בעזה בידי חמאס תצית שוב את השנאה שלו, ותמנע מהאזרחים הפלשתינים את האפשרות לבנות משהו טוב יותר עבור עצמם.

כאן בבית – ברגעים בהם גואים פחד וחשד, כעס וזעם – עלינו לעבוד קשה יותר כדי לדבוק בערכינו שהפכו אותנו למי שאנחנו. אנחנו אומה של חופש דתי ושל חופש ביטוי. לכולנו יש זכות להתווכח ולחלוק ולמחות בדרכי שלום, אבל בלי החשש שנותקף בבתי ספר או במקומות עבודה או בכל מקום אחר. בשנים האחרונות, יותר מדי שנאה קיבלה יותר מדי חמצן, ותדלקה גזענות ועלייה מדאיגה באנטישמיות בארה"ב. זה התעצם לאחר מתקפות 7 באוקטובר.

משפחות יהודיות חוששות שיותקפו בבית הספר, כאשר הן עוטות סמלי אמונה ברחובות או מנהלות את חייהן. בה בעת, יותר מדי מוסלמים אמריקנים, ערבים אמריקנים ופלשתינים אמריקנים זועמים וכאובים, חוששים מפני שובם של האיסמלמופוביה וחוסר האמון שראינו לאחר 9/11. איננו יכולים לעמוד מן הצד כאשר שנאה מרימה את ראשה. אנחנו חייבים, ללא יוצא מן הכלל, להוקיע אנטישמיות, איסלמופוביה וצורות אחרות של שנאה ודעה קדומה. אנחנו חייבים לראות זה את זה לא כאויבים אלא כאמריקנים עמיתים.

ברגע של אלימות וסבל כה רבים – באוקראינה, בישראל, בעזה ובמקומות רבים אחרים – ייתכן שקשה לדמיין שאפשרי משהו אחר. אבל לעולם אל לנו לשכוח את הלקח שנלמד שוב ושוב לאורך ההיסטוריה שלנו: מתוך טרגדיה וסבל, יכולה לבוא התקדמות עצומה. יותר תקווה. יותר חרות. פחות זעם. פחות אבל. פחות מלחמה. אסור לנו לאבד את נחישותנו לשאוף למטרות אלו, משום שכעת – זהו הזמן בו נחוצים ביותר חזון ברור, רעיונות גדולים ואומץ פוליטי. זו האסטרטגיה שהממשל שלי ימשיך להוביל – במזרח התיכון, באירופה ומסביב לעולם. כל צעד שנעשה לעבר עתיד זה, הוא התקדמות שתהפוך את העולם למקום בטוח יותר ואת ארה"ב למוגנת יותר.