אם 2023 הייתה השנה בה הבעיה הפלשתינית זעזעה את המזרח התיכון, 2024 תהיה השנה בה יתחיל להתבהר האם המזרח התיכון יכול לזעזע אותה. נורא ככל שהדבר יישמע, מזה שני עשורים לא הייתה כזו הזדמנות לשלום – סבור אדוארד קאר, סגן עורך אקונומיסט, ב-The .World Ahead 2024 לרוע המזל, מעולם גם לא הייתה כזו סכנה שהסכסוך ייצא משליטה. איזה מהתרחישים יתממש?
הטבח שביצע חמאס יגרום לשינוי, משום שהוא הרס את התפיסה האסטרטגית שהרשתה לישראל ורוב העולם הערבי להתעלם ממצוקת הפלשתינים. כעת איש אינו יכול להעמיד פנים ששילוב של יוזמות כספיות והפצצות ישראליות יכול לשלוט בחמאס. אם ישראל רוצה להיות מולדת העם היהודי, היא זקוקה לגישה חדשה – טוען קאר. המתקפה גם תיצור מנהיגים חדשים בשני הצדדים: מפקדי צה"ל והמודיעין יתפטרו לאחר המלחמה, בנימין נתניהו יסולק; ראשי חמאס יחוסלו; מנהיגי הרשות הפלשתינית יודחו. גם מנהיגים חדשים מביאים שינוי.
כמה גורמים עלולים להוביל לכך שהשינוי יהיה לרעה. האחד הוא המלחמה עצמה: חמאס אינו יכול להביס את ישראל, אך אינו זקוק לכך; לנוכח הזעם על האבידות ברצועה, די בכך שישרוד כדי שיתחזק בעיני הפלשתינים. אם ישראל תאבד את התמיכה הבינלאומית, ייתכן שהיא תאלץ להפסיק את הלחימה מוקדם מרצונה. אם הפלשתינים יקצינו, חמאס עשוי לקום מן האפר ולהפוך סמל להתנגדות.
סכנה נוספת היא התרחבות העימות: חיזבאללה עלול לפתוח חזית שנייה, והסכנה הגדולה יותר היא מצד חמאס ביהודה ושומרון. אם חמאס יחזיק מעמד ברצועה ויו"ש יהיה בלהבות, ישראל לא תהיה בטוחה ותהלום שוב ושוב ברצועה, ואף מנהיג פלשתיני לא יוכל ליטול את השליטה עליה. העולם הערבי, שתמיכתו בשלום חיונית, ישמור מרחק. ארץ הקודש תהיה במצב תמידי של מיני-מלחמה.
זו לא חייבת להיות התוצאה, מדגיש קאר. המבצע להרס חמאס ומנהרותיו עשוי להימשך מספר חודשים. תראו לעצמכם שישראל תהיה מרוצה מחיסול שלטונו ברצועה; שהרש"פ תאמץ את הרעיון של חיים בשלום לצידה של ישראל; ושממשל ביידן יפעל במישור הדיפלומטי. יש סיכוי קלוש שכל זה יקרה, אבל אם כן – יתחיל שינוי הדרגתי.
הוא יחל בשטחים הפלשתינים, עם מנהיגים היכולים לשלב לגיטימיות בקלפיות וקבלת זכותה של ישראל להתקיים; רק השילוב הזה יניב שותף שאיתו תוכל ישראל להתחיל לבנות אמון. כרגע אין מנהיג כזה ומחמוד עבאס דאג שלא יהיו לו יריבים, אך יורשים יצוצו ברגע שהוא יירד מהבמה. למנהיגים חדשים בישראל תהיה משימה קשה לא פחות: לשכנע את הישראלים מוכי הטראומה לעשות שלום ולהתגבר על המתנחלים המתחזקים תחת ממשלת נתניהו.
קשה בה במידה יהיה ליצור את הביטחון הנחוץ בישראל ובשטחים הפלשתינים, לאחר שבעבר יכלו מתנגדי השלום להשתמש באלימות כדי לפגוע בקולות המתונים משני הצדדים. הבעיה הקשה ביותר היא בעזה. כיבוש ישראלי רק יקצין את הפלשתינים. יש המדמיינים כוח שמירת שלום ערבי, במיוחד מצד שותפותיה של ישראל להסכמי אברהם, אבל יהיה צורך בהרבה לחץ עליהן.
המזרח התיכון הוא בית קברות לתוכניות שלום. זהו אזור קשה ואלים. אבל בשנת 2024 יש להיתלות בתקווה אחת, מסיים קאר: לאחר שני עשורים של קיפאון שהסתיימו באלימות איומה ב-7 באוקטובר, חיפוש השלום הוא הרעיון החדש היחיד שנותר.
