|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אוניברסיטת פנסילבניה. אסור ליצור אווירה עוינת
|
|
|
|
מרצה בכירה באוניברסיטת פנסילבניה:
|
|
|
|
מאבק באנטישמיות בקמפוסים - חובה חוקית וחינוכית
|
|
פרופ' קלייר פינקלשטיין מסבירה בוושינגטון פוסט מדוע חופש הביטוי אינו מתיר אנטישמיות, ומדגישה את ההיבטים החברתיים והחינוכיים החמורים וארוכי הטווח של שנאת היהודים בקמפוסים
|
|
הצהרותיהן מעוררות הזעם של נשיאות אוניברסיטאות הרווארד, פנסילבניה ו-
MIT
בנוגע לאנטישמיות בקמפוסים לא צריכות היו להפתיע. כך טוענת קלייר פינקלשטיין, פרופסור למשפטים ולפילוסופיה, חברת הוועדה לחופש הביטוי ויו"ר ועדת החופש האקדמי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת פנסילבניה, במאמר בוושינגטון פוסט. בית הנבחרים יכול היה להזמין עשרות נשיאים אחרים ולקבל את אותן תשובות, משום שחופש הביטוי עלה למדרגה של כמעט קדושה בקמפוסים.
כתוצאה מכך, על האוניברסיטאות להשלים עם דברי שטנה, כולל קריאה לאלימות נגד מיעוטים אתניים או דתיים. התגברות האנטישמיות מלמדת שזוהי טעות: אין אפשרות להילחם נגד כל צורה של שנאה בקמפוסים, מבלי להגביל התבטאויות מרעילות נגד יהודים ומיעוטים אחרים, קובעת פינקלשטיין.
נשיאי אוניברסיטאות מתנגדים למסקנה זו, מציינת פינקלשטיין. במקום להתמודד עם ההתנגשות בין המחויבות לחופש הביטוי לבין המחויבות לחסל את האווירה העוינת כלפי סטודנטים יהודים, רבים מהם פשוט אומרים שהם מחויבים לשתיהן או קונים זמן על-ידי הקמת ועדות לבחינת הבעיה. חלקם ניסו לומר שמבחינה מוסדית הם מחויבים לחופש הביטוי, ומבחינה אישית – מתנגדים לאנטישמיות. אחרים טוענים שהתשובה לאנטישמיות היא חינוך ויותר דיבורים. כל אלו דברים בטלים.
לאחר עדותה ולפני התפטרותה אמרה נשיאת פנסילבניה, ליז מגיל, שהצהרתה ("זה תלוי הקשר") הייתה נכונה מבחינה משפטית, אך חסרת רגישות. פינקלשטיין מוטרדת יותר מהמסקנה אליה הגיעה מגיל: קריאה לרצח העם היהודי אינה מפרה את הקוד ההתנהגותי של האוניברסיטה. וזה לגמרי לא נכון.
ראשית, שלוש האוניברסיטאות הן מוסדות פרטיים וככאלה אינן מוגבלות בידי התיקון הראשון המבטיח את חופש הביטוי. אוניברסיטת פנסילבניה מעולם לא פעלה לפי התיקון הראשון, אבל לא לידו. זה נכון גם לגבי יתר התיקונים; אם האוניברסיטאות היו מיישמות את התיקון השני (נשק), הקמפוסים היו הופכים לשדה קרב – במיוחד לנוכח התפשטותם של דברי השטנה.
שנית, אפילו אוניברסיטאות ציבוריות הכפופות לתיקון הראשון, אינן חסרות אונים אל מול דברי שטנה ואינן צריכות לשבת בחיבוק ידיים עד שהדיבור יהפוך למעשה. מוסדות ציבוריים יכולים להגביל את הזמן, המקום והאופן של הפגנות; הם יכולים לאסור דיבור המעודד לאלימות, המהווה איומים באלימות כלפי אנשים ספציפיים או הכולל הטרדה מכוונת לחברים בקהילה. חוק זכויות האזרח מחייב את האוניברסיטאות להבטיח שבקמפוסים שלהן אין "אווירה עוינת" שבפועל מונעת את שירותיהן מבני מיעוטים דתיים, אתניים או גזעיים.
|
|
|
מגיל בשימוע שהוביל להתפטרותה [צילום: מארק שיפלביין, AP]
|
|
|
עם או בלי התיקון הראשון, קריאה לרצח העם היהודי ואפילו רמיזות לכך, מהווה הסתה לאלימות נגד קבוצה אתנית או דתית. דיבורים כאלה גוררים אלימות, מעודדים הטרדה כלפי סטודנטים יהודים וללא ספק יוצרים אווירה עוינת העלולה לפגוע בזכותם לשוויון בחינוך – קובעת פינקלשטיין.
חופש הביטוי והחופש האקדמי הם ערכים חיוניים בהשכלה הגבוהה, אך על האוניברסיטאות לממש גם ערכים נוספים. למשל: עידוד דו-שיח תרבותי בין דעות חלוקות, פיתוח מיומנויות הקשבה חיוניות, פיתוח הכישורים לבניית יחסים קהילתיים וקידום היכולת להציג עמדה מוסרית. לא ניתן להקנות כישורים נורמטיביים אלו באווירה בה סטודנטים ומרצים משמיעים דברי נאצה.
על האוניברסיטאות להביא בחשבון גם את מחויבותן לחברה הרחבה יותר, כאשר הן מכשירות את הדור הצעיר ליטול על עצמו אחריות בחיים הציבוריים. מהם הערכים החשובים ביותר, לדעת נשיאי האוניברסיטאות, כאשר מכשירים מנהיגים בדמוקרטיה? היכולת לצעוק ססמאות מתסיסות, או היכולת להשתתף בדו-שיח הגיוני עם בעלי דעות פוליטיות ומוסריות אחרות? האם מישהו יופתע אם סטודנטים הגדלים באווירה האנטישמית יהיו מבוגרים אנטישמים?
כמו בכל הכישורים, סטודנטים יתמחו במה שהם עושים הכי הרבה. העדפת חופש הביטוי על פני ערכים אחרים, יוצרת את הכישורים המציבים את האתגר הגדול ביותר לדמוקרטיה האמריקנית ונכשלת בהקניית הערכים הנחוצים ביותר לחברות דמוקרטיות. משבר האנטישמיות באוניברסיטאות משקף את המשבר בחברה האמריקנית. פינקלשטיין מסיימת בשאלה רטורית: האם לא הגיע הזמן שנשיאי האוניברסיטאות יחשבו מחדש על תפקידם של חופש הביטוי והחופש האקדמי במשימות החינוכיות של מוסדותיהם?
|
|
| תאריך:
|
13/12/23
|
|
|
עודכן:
|
13/12/23
|
|
איתמר לוין
|
|
מאבק באנטישמיות בקמפוסים - חובה חוקית וחינוכית
|
|
בנאום ביום העצמאות של הודו באוגוסט השנה, העשירי שלו כראש הממשלה, נרנדרה מודי הכריז שהמדינה מצויה בנקודת מפנה. לדבריו, סדר עולמי חדש צץ לאחר הקורונה והודו ניצבת בעמדה המאפשרת לה לעצב סדר זה הודות לשילוש של דמוגרפיה, דמוקרטיה וגיוון. ייתכן שהודו אכן בנקודת מפנה בדמות הבחירות שיתקיימו בשנה הבאה, אך לא כזה שאליו מתכוון מודי – טוען ג'רמי פייג', עורך אקונומיסט לענייני דיפלומטיה באסיה, ב-The World Ahead 2024.
|
|
|
|
|
סין תנסה לקדם שתי מטרות סותרות ב-2024. שי ג'ינפינג ובכירי המפלגה הקומוניסטית יבקשו להוביל גוש של מדינות ספקניות כלפי סדר העולם האמריקני, אך גם יציגו את עצמם כמגני האחדות העולמית – צופה דייוויד רֶני, הכתב הראשי של אקונומיסט בבייג'ינג, ב-The World .Ahead 2024
|
|
|
|
|
עורכי דינו של בנימין נתניהו אמרו לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי אינו עומד לרשותם בשל המלחמה נגד חמאס – אבל אקונומיסט תוהה: האם נתניהו באמת מוביל את המאמץ המלחמתי של ישראל? פקידים בישראל טוענים שאת ההחלטות מקבלים יואב גלנט, בני גנץ וגדי איזנקוט, ושנתניהו למעשה מבודד בקבינט המלחמה. גלנט לא ממש אוהב את נתניהו מאז שהלה ניסה להדיח אותו, ואילו גנץ – המוביל בפער גדול בסקרים – מדאיג את נתניהו.
|
|
|
|
|
בוועידת מפלגת הלייבור בליברפול באוקטובר השנה, נשאל מנהיג המפלגה, קייר סטארמר, על תחזיותיו לשנה הבאה. ראשית, השיב, המפלגה מוכנה לבחירות במאי הקרוב – למרות שהמועד הנוכחי הוא ינואר 2025. ראש הממשלה, רישי סונאק יכול להקדים אותן; רבים במפלגה השמרנית חושבים שאוקטובר הבא הוא העדיף, בהנחה שהאינפלציה תרד והצמיחה תעלה, אך עשוי להצמיד אותן לבחירות המקומיות בחודש מאי.
|
|
|
|
|
רוב רצועת עזה הפכה לעיי חורבות, אנשי חמאס ברובם נעלמו מפני השטח, אך הארגון ממשיך לשאת נשכר ממתקפת 7 באוקטובר – קובע ניו-יורק טיימס. הוא נחשב לפלג הפלשתיני היחיד מזה שנים שהצליח לסחוט מישראל ויתורים, הנחית מהלומה מדממת על מאמציה לשפר את יחסיה עם מדינות ערב והחזיר בכוח את הסוגיה הפלשתינית לסדר היום העולמי.
|
|
|
|
|
