|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ביידן וזלנסקי בבית הלבן בחודש שעבר [צילום: אוון ווצ'י, AP]
|
|
|
|
|
ארה"ב מגבשת אסטרטגיה חדשה למלחמה באוקראינה
|
|
35 מדינות במערב צפויות להודיע על תוכניות לסייע לאוקראינה בטווח של עשר שנים, בעוד השנה הקרובה תתמקד בבלימת הכוחות הרוסיים ובבניית היכולת הצבאית והכלכלית לטווח הארוך
|
|
ממשל ביידן מעצב אסטרטגיה חדשה למלחמה באוקראינה, בעקבות התוצאות המאכזבות של מתקפת-הנגד בשנה שעברה – חושף (27.1.24) ווושינגטון פוסט. במקום להתמקד בשחרור שטחים שכבשה רוסיה, מירב המאמץ יופנה למניעת הישגים רוסיים ולחיזוק צבאי וכלכלי ארוך טווח של המדינה. זהו שינוי ניכר מן האסטרטגיה של 2023, בה המערב סיפק לאוקראינה ציוד מתקדם ואימן את חייליה, אך שדות המוקשים והמחפורות הרוסיות בלמו את מתקפתה.
המטרה כעת היא לאפשר לאוקראינה להחזיק מעמד עד שתהיה חזקה משמעותית בסוף 2024. התוכנית האמריקנית היא חלק ממאמץ להבטיח ש-35 מדינות יתחייבו לסיוע צבאי וכלכלי ארוך טווח לאוקראינה – הן משום שהוא נחוץ לנוכח הכשלונות אשתקד והן כדי להפגין נחישות מול ולדימיר פוטין. כל אחת ממדינות הקואליציה מכינה כעת מסמך המפרט את התחייבויותיה הספציפיות לטווח של עד עשר שנים.
בריטניה חשפה בשבוע שעבר את חלקה, בדמות הסכם עליו חתמו ראש הממשלה רישי סונאק והנשיא ולדימיר זלנסקי בקייב. לונדון התחייבה לסייע בתחומי הים, האוויר, ההגנה האווירית, הארטילריה והחימוש, לצד סיוע כספי והקלת הגישה של קייב לשוק למגזר הפיננסי הבריטי. צרפת צפויה להיות הבאה בתור, עם ביקור של עמנואל מקרון בקייב.
אולם, הצלחת המהלך תלויה כמעט בלעדית בארה"ב, המעניקה את חלק הארי של הסיוע הצבאי והכספי לאוקראינה ומתאמת את המאמץ הבינלאומי. הממשל מקווה לפרסם בחודשי האביב את מחויבות עשר השנים שלו, אותה מרכז משרד החוץ בברכת הבית הלבן – בתקווה שיצליח להעביר בקונגרס את חבילת הסיוע בסך 61 מיליארד דולר, התקועה בשל התנגדות הרפובליקנים בבית הנבחרים, מה שמעורר דאגה הן באוקראינה והן במערב. "לא נשרוד בלי סיוע אמריקני; זו עובדה", אמר זלנסקי בשבוע שעבר.
פקידים אמריקנים אמרו לפוסט, כי המסמך האמריקני יבטיח סיוע במבצעים צבאיים בטווח הקצר, כמו גם בבניית יכולתו של הצבא האוקראיני להרתיע תוקפנות רוסית עתידית. הוא יכלול הבטחות ספציפיות ותוכניות שיסייעו לאוקראינה להגן, לארגן מחדש ולהרחיב את יכולותיה בתעשיה ובייצוא, ולסייע לה לבצע רפורמות פוליטיות הדרושות כדי להתקבל למוסדות מערביים (כגון האיחוד האירופי ונאט"ו). בוושינגטון מקווים, כי הבטחות אלו יחייבו גם את דונלד טראמפ אם יחזור לבית הלבן.
מקור בכיר בממשל הבהיר, כי אין הכוונה שהאוקראינים יישבו בחוסר מעש בהגנה בשנה הקרובה. להערכת ארה"ב, יהיו "חילופי שטחים" בעלי חשיבות אסטרטגית מועטה בערים קטנות ובכפרים, שני הצדדים ישגרו טילים וכטב"מים ורוסיה תתקוף תשתיות אזרחיות. בעיקרו של דבר, המערב מקווה שאוקראינה לא תאבד בשנה הקרובה שטחים נוספים על חמישית המדינה שכבר בידי רוסיה. הוא גם רוצה שקייב תתמקד בטקטיקות שהצליחו בחודשים האחרונים: שיגור טילים ארוכי טווח, בלימת הצי הרוסי בים השחור וריתוק הכוחות הרוסיים בחצי-האי קרים באמצעות טילים ומבצעים של כוחות מיוחדים.
|
|
לחימה, בנייה, שיקום ורפורמה
|
|
|
|
|
חיילים אוקראינים מפעילים ארטילריה אמריקנית [צילום: יבגני מלולטקה, AP]
|
|
|
זלנסקי טוען שארצו עודנה במתקפה ושהתוכניות לשנה הקרובה "אינן רק הגנה. אנחנו רוצים שהיוזמה תהיה בידינו, לא בידי האויב", אמר לאחרונה. אולם, מקבלי החלטות אמריקנים שנפגשו עימו לאחרונה אומרים, כי יש לו ספקות לגבי מידת השאפתנות האפשרית כעת, כאשר אין בהירות לגבי הסיוע האמריקני. גם מי שמאמינים שאוקראינה תסיג לבסוף את רוסיה, כמו נשיא לטביה, אדגרס רינקביץ, אומרים ש-2024 תהיה מסוכנת ודלת פעילות.
מקבלי החלטות בארה"ב סבורים שהמלחמה תסתיים במו"מ – אך פוטין לא יפעל ברצינות בכיוון זה השנה, מתוך תקווה שטראמפ יחזור לבית הלבן ויפסיק את הסיוע לאוקראינה. טראמפ, המרבה להתגאות ב"יחסים מיוחדים" עם פוטין, הכריז לפני מספר חודשים שהוא יסיים את המלחמה בתוך יממה. זלנסקי אמר בשבוע שעבר שמדובר בטענה מסוכנת מאוד, והזמין את טראמפ לקייב כדי להסביר את פרטי תוכניתו (אם יש כזאת).
האסטרטגיה החדשה מבוססת על הצהרת התמיכה באוקראינה שפרסמו בקיץ שעבר מדינות G7, ולפיה הן מחויבות לסייע לה ליצור כוח צבאי בר-קיימא בסגנון מערבי ולחזק את יכולת עמידתה הכלכלית. מדובר במדיניות העלולה להיתקל בקשיים פוליטיים, מציין הפוסט, במיוחד לנוכח העובדה שסבלנותם של אזרחי מעצמות המערב כלפי הסיוע לאוקראינה איננה חסרת גבולות.
המסמך האמריקני יכלול ארבעה שלבים: לחימה, בנייה, שיקום ורפורמה. הצרכים המלחמתיים הדחופים ביותר, אומרים פרשנים, הם תחמושת ארטילרית, כלי רכב משוריינים, כמות גדולה של כטב"מים, ציוד ללוחמה אלקטרונית, הגנה אווירית וציוד נגד כטב"מים.
שלב הבנייה יתמקד בהתחייבויות להגנתה העתידית של אוקראינה ביבשה, באוויר ובים, כך שיהיה ברור לקייב שהיא מסיימת את 2024 עם מפת דרכים שתוביל לצבא בעל כושר הרתעה ניכר. במקביל, יובטח סיוע להרחבת יכולת הייצור הצבאי באוקראינה עצמה, כך שיחד עם הסיוע המערבי – היא תוכל לכל הפחות לעמוד בקצב של הייצור הרוסי. סיוע נוסף מיועד לשקם את הייצוא האוקראיני, במיוחד של פלדה וחקלאות, וזאת לצד צעדים למאבק בשחיתות כדי למשוך השקעות מערביות.
|
|
| תאריך:
|
28/01/24
|
|
|
עודכן:
|
28/01/24
|
|
איתמר לוין
|
|
ארה"ב מגבשת אסטרטגיה חדשה למלחמה באוקראינה
|
|
החורף הוא זמן המסיבות במוסקבה, כולל מנקרות עיניים – ושנתיים לאחר הפלישה לאוקראינה, תושבי בירת רוסיה שיקמו את יכולת הנהנתנות שלהם. באחת מהן הוחלפו סיפורים על אפיקי רווח חדשים בשל העיצומים: הקושי לבצע עסקות בדולרים פתח אפשרויות לעסקות ברובל; פרויקטים בתחום הבנייה יצאו לדרך; עסקים מערביים רוצים להמשיך לפעול במדינה; הרוסים מצאו לקוחות חדשים בסין והודו.
|
|
|
|
|
כל עוד המיליארדר הישראלי-רוסי רומן אברמוביץ' מופיע ברשימת העיצומים של בריטניה בשל המלחמה באוקראינה והסנקציות שהוטלו נגדו, לא ניתן להעביר כספים מחשבונו - כולל תרומה בסך 8 מיליון שקל שהוא מבקש להעניק לארגון זק"א על-רקע מלחמת חרבות ברזל. כך טוען בנק מזרחי-טפחות, בתגובה לבקשתם של אברמוביץ' וזק"א מבית המשפט המחוזי בתל אביב, להורות לו לבצע את ההעברה.
|
|
|
|
|
בטחונו העצמי של ולדימיר פוטין נראה חסר גבולות. בעקבות כשלון מתקפת הנגד של אוקראינה והתרופפות התמיכה המערבית, טוען פוטין שמטרות המלחמה של רוסיה לא השתנו ושצבאו עושה באוקראינה כרצונו. "לא נוותר על מה ששלנו", הכריז בשבוע שעבר. אבל במאמץ דיפלומטי חסוי בתקופה האחרונה, חושף ניו-יורק טיימס בכתבה נרחבת, העביר פוטין מסר שונה: הוא מוכן לעשות עסקה.
|
|
|
|
|
ממשל ביידן מאותת בשקט על תמיכתו בהחרמת 300 מיליארד דולר מכספי הבנק המרכזי של רוסיה שנתפסו במדינות המערב. ניו-יורק טיימס חושף, כי הממשל מנהל דיונים דחופים עם בעלי בריתו על האפשרות להשתמש בכספים אלו כדי לסייע למאמץ המלחמתי של אוקראינה, שכן התמיכה הפיננסית בה הולכת ומתמעטת.
|
|
|
|
|
רוסיה השלימה רכישת 92 מטוסים שגנבה מחברות הליסינג מערביות לאחר הפלישה לאוקראינה. קרן העושר הלאומית הרוסית הקצתה לכך כ-2.06 מיליארד דולר. הבעלות תעבור כעת לחברת הביטוח הממלכתית של רוסיה NLK-Finance, שתעביר אותם לחברות התעופה.
|
|
|
|
|
