|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ביידן הלילה. נשיא מצרים או נשיא מכסיקו? [צילום: אוון ווצ'י, AP]
|
|
|
המסמכים המסווגים של ביידן: התיק נסגר, ביקורת קשה על זכרונו
|
|
התובע המיוחד רוברט הור אומר שאין די ראיות להוכיח שביידן פעל בצורה מכוונת כאשר החזיק בביתו מסמכים מסווגים מתקופתו כסגן נשיא - ואומר שיש לו בעיות זיכרון משמעותיות ● ביידן: הזיכרון שלי בסדר גמור
|
|
הנשיא ג'ו ביידן טיפל שלא כנדרש במסמכים מסווגים מתקופת כהונתו כסגנו של ברק אובמה, אשר נמצאו בביתו בדלאוור, אך אין די ראיות לפתוח נגדו בהליכים פליליים. כך קובע (8.2.24) התובע המיוחד רוברט הוּר, שבדק את הפרשה. לצד זאת אומר הור, כי לביידן יש בעיות זיכרון קשות - ובכך פוגע בו פוליטית בנקודה הרגישה ביותר מבחינתו בשנת הבחירות: גילו המתקדם (בן 81). ביידן מצידו תקף בחריפות את מסקנותיו של הור.
הור מונה בידי שר המשפטים, מריק גרלנד, לאחר שביידן עצמו הודיע שמצא בביתו מסמכים מסווגים. ביידן הורה לאנשיו לבדוק האם יש כאלה מסמכים ברשותו, בעקבות החקירה הפלילית וכתב האישום נגד דונלד טראמפ, אשר נטל עימו עשרות מסמכים כאלה וסירב להחזירם גם כאשר נדרש לעשות זאת. עובדות אלו הן המקור המרכזי להבדל בין העמדתו לדין של טראמפ לבין סגירת התיק בעניינו של ביידן (שממילא לא ניתן להאשימו כל עוד הוא מכהן כנשיא).
הור מדגיש, כי המסקנה לפיה אין מקום להליכים פליליים, נובעת מהעובדות ולא מהקושי המשפטי להגיש כתב אישום נגד נשיא מכהן. הוא אומר כי יש ראיות לכך שביידן נטל במודע מידע רגיש ואף שיתף בו אחרים לאחר סיום כהונתו כסגן נשיא ב-2017, אך אין בהן די כדי להרשיעו מעבר לספק סביר - דהיינו, הספק שמא הדבר לא נעשה במתכוון. הוא מסביר זאת הן בכך שכאמור ביידן חשף בעצמו שהמסמכים ברשותו והזמין את ה-FBI לחפש בביתו (ואכן נמצאו מסמכים נוספים), והן בכך שיש לביידן בעיות זיכרון.
לזכרונו של ביידן "יש כנראה מגבלות משמעותיות", כותב הור. הוא מציין, כי בשיחותיו עם סופר הצללים של זכרונותיו, מארק זבוצינר, עוד ב-2017 - בהן חשף מידע מסווג - ביידן נשמע לפעמים "איטי מאוד ומתקשה להיזכר באירועים". זכרונו היה גרוע עוד יותר כאשר הור תשאל אותו בחודש אוקטובר: ביידן הצטייר כ"אדם בא בימים סימפטי, מלא כוונות טובות ובעל זיכרון גרוע". בין היתר, ביידן התקשה לזכור מתי החל ומתי סיים את כהונתו כסגן נשיא. הוא גם לא זכר באיזו שנה נפטר בנו, בו ביידן.
הור עצמו מדגיש את ההבדלים בין המקרה של ביידן לבין המקרה של טראמפ, ובמיוחד בהתנהלותם בדיעבד. טראמפ קיבל עוד ועוד הזדמנויות להחזיר את המסמכים שהעביר מהבית הלבן לאחוזת מאר-א-לאגו, אך במקום זאת - עורכי דינו הצהירו בשמו, בצורה כוזבת, שלא נותרו בידיו מסמכים, והוא אף שיבש את החקירה בפרשה (כך על-פי כתב האישום נגדו). לעומת זאת, ביידן החזיר מיד את המסמכים שמצא, אפשר לערוך חיפוש נרחב במעונותיו והסכים מרצונו לתשאול בידי הור.
החקירה התמקדה בין היתר במסמכים מסווגים על המלחמה באפגניסטן, אותם מצאו החוקרים בקופסה מרופטת בתוך ערימת חפצים מבולגנת בחניון בביתו של ביידן בדלאוור. אולם, לא נמצאה כל ראיה לכך שביידן ידע שהמסמכים מצויים שם, ולכן ניתן היה לכל היותר לטעון במישור הפלילי, שביידן החזיק אותם ביודעין בבית ששכר בווירג'יניה לאחר סיום כהונתו כסגן נשיא.
הור השיג הקלטה של שיחה בפברואר 2017 - חודש לאחר סיום הכהונה - בין ביידן לבין סופר הצללים מארק זבוצינר, בה אמר ביידן: "בדיוק מצאתי למטה את כל החומר המסווג". ההקשר היה שיחה בין השניים על מזכר בכתב ידו של ביידן לאובמה, בו התנגד לתגבור הכוחות באפגניסטן. אולם, אומר הור, הראיות בנושא זה אין מעבר לספק סביר, בין היתר משום שלא ברור האם אכן המזכר - אשר נמצא מאוחר יותר בדלאוור - אכן היה בבית בווירג'יניה, ולא ברור האם אליו התכוון ביידן באותה שיחה.
|
|
"התשאול היה מיד לאחר 7 באוקטובר"
|
|
|
|
|
החניון בביתו של ביידן בדלאוור [צילום: AP]
|
|
|
מחלוקת עזה התעוררה סביב יומן אישי שניהל ביידן בכתב-ידו, ובו התייחס הן לנושאים פרטיים והן לפגישות בחדר המצב בבית הלבן שעסקו בנושאי חוץ וביטחון, כולל "מידע רגיש על מקורות ושיטות מודיעיניים". ביידן הקריא לזבוניצר כמה מרשימותיו על פגישות של המועצה לביטחון לאומי בהן נדונו נושאים מודיעיניים. הור אומר כי לא ניתן להצדיק התנהגות זו, אך אין ראיות לכך שהייתה לביידן כוונה פלילית לחלוק מידע מסווג. החלטתו של ביידן להחזיק את היומנים בביתו בצורה בלתי מאובטחת הייתה "לחלוטין חסרת אחריות" – אותו ביטוי בו תיאר ביידן את התנהלותו של טראמפ.
ביידן כינס הלילה (9.2.24) מסיבת עיתונאים דחופה כדי להגיב על הדוח של הור (ובה גם תקף את התנהלותה של ישראל בעזה). הוא אמר שזכרונו תקין והוא מודע היטב למעשיו, והביע זעם במיוחד על דבריו של הור לגבי תאריך פטירתו של בנו. "איך הוא העז להעלות את זה? כאשר הוא שאל אותי, חשבתי לעצמי: זה לא עניינו, לכל הרוחות", אמר. עם זאת, בחלק בו דיבר על המלחמה בעזה, אמר ביידן, כי עבד אל-פתאח א-סיסי (נשיא מצרים) הוא נשיא מקסיקו.
במסיבת העיתונאים הכחיש ביידן באופן גורף שאי פעם חלק מידע מסווג עם מי שלא היו מוסמכים לקבל אותו (כפי שנטען לגבי טראמפ). לטענתו, בשיחה עם זבוניצר הוא אפיין בצורה שגויה את המזכר לאובמה והתכוון לומר שמדובר היה במסמך פרטי, "משום שזה היה מסמך בין הנשיא לסגנו על מה שקורה". עם זאת, סביר להניח שאכן מדובר היה במסמך מסווג, בשל הנושא ודווקא משום שהוא היה בדרג הבכיר ביותר האפשרי.
לדוח של הור מצורף מכתב של עורכי הדין ריצ'רד סאובר ובוב באואר, המייצגים (בהתאמה) את הבית הלבן וביידן, ואשר דוחים את דבריו של הור בנוגע למצב זכרונו של הנשיא. הם מציינים, כי הור תחקר אותו מיד לאחר 7 באוקטובר, כאשר ביידן היה טרוד במשבר וניהל במשך שעות ארוכות שיחות עם מנהיגים אחרים.
לדברי סאובר ובאואר, תיאוריו של הור אינם מדויקים: "חוסר יכולתו של הנשיא לזכור תאריכים או פרטים שאירעו שנים לפני כן, אינו מפתיע או יוצא דופן, במיוחד בהתחשב בכך שהוא נשאל שאלות רבות על מי ארז, שלח וטיפל במסמכים וברהיטים כאשר עבר בין מעונות [ממעון סגן הנשיא לביתו הפרטי]". הם ציינו, כי גם עדים אחרים התקשו בזיכרון, אך הור לא אפיין אותם באותה צורה. עם זאת, במכתב אין הסבר מניח את הדעת לכך שביידן שגה בתאריכים כה מרכזיים, הידועים לכל מי שמתמצא ולו במקצת בפוליטיקה האמריקנית.
|
|
| תאריך:
|
09/02/24
|
|
|
עודכן:
|
09/02/24
|
|
איתמר לוין
|
|
המסמכים המסווגים של ביידן: התיק נסגר, ביקורת קשה על זכרונו
|
|
ברחובות מוסקבה נצפה לא אחר מהעיתונאי האמריקני הסופר שמרני טאקר קרלסון, מקורבו של טראמפ. הוא גם הספיק ביום ראשון בערב לצפות במופע בלט בתיאטרון ה"בולשוי". הגעתו למוסקבה בעת הנוכחית איננה מקרית כמובן. יש אינדיקציות שונות שהוא שם כדי לראיין את הנשיא פוטין, ואתמול הוא אף נצפה עוזב את מתחם האדמיניסטרציה הנשיאותית לא הרחק מהקרמלין.
|
|
|
|
|
הנרי קיסינג'ר הותיר אחריו אמירה בלתי נשכחת: "לישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים". רצה לומר, צעדי פנים שנוקטות ממשלות בישראל מושפעים, אם לא מוכתבים, על-ידי המימשל בוושינגטון. אנו נזכרים עתה באמירתו הנצחית של קיסינג'ר, אך בשינויים קלים, שהולמים את הצעדים שנוקט הנשיא ג'ו ביידן בימים אלה, בכל הנוגע לעתיד העימות הישראלי-פלשתיני.
|
|
|
|
|
נתבקשתי לכתוב למה הסיוע לישראל לא עובר עדיין, וחשבתי שזו הזדמנות לא רעה לכתוב על "הקונגרס ה-118:הקונגרס השבור". לפני שנדבר על הסיוע לישראל והסיוע לאוקראינה, ובכלל, בואו נדבר על כמה הקונגרס ה-118 הוא קונגרס משותק ולמה?
|
|
|
|
|
מוקדם יותר השבוע פסק ביהמ"ש העליון, ברוב של 5:4 כי על-פי החוקה, הסמכות לשמירת הגבולות מוטלת על המדינה הפדרלית ולא על-ידי המדינות עצמן וכי הנחת גדרות התיל שהונחו באופן עצמאי על-ידי מושל טקסס הרפובליקני אבוט יכולות להיות מוסרות ע"י כוחות פדרליים רלוונטיים.
|
|
|
|
|
האם יש לביידן מה לחשוש מהמהלך בעתיד הקרוב של בחירות 2024. ככל הנראה שלא  לא בסיכוי של העברת מדינות מתנדנדות (תרחיש נמוך) ובטח לא בכסף (ממש נמוך) בעתיד הרחוק? - המוסלמים יגדילו את ההשפעה על פוליטיקה האמריקנית, השאלה רק באיזה מהצדדים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
השיח הרגשי על העסקה עם חמאס משחק לידי מנהיגיו, הששים לסכסך בינינו  קובעי המדיניות חייבים להתעלם מהרעש ולהתמקד בעיקר: מניעת תמריץ לאויבינו לשחזר את 7 באוקטובר, כלומר: חיסולם
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
