|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מאמין בדינמיקה אישית [צילום: פרנק פרנקלין, AP]
|
|
|
לנסות להבין (בערך) את מדיניות החוץ של טראמפ
|
|
שלוש קבוצות של רפובליקנים מתחרות על אוזנו של מי שעשוי לחזור לבית הלבן, ולצד זאת פועלים הדחפים האישיים שלו - מסביר אקונומיסט ● הכרת הדעות השונות מסייעת לדעת לפחות מה ישמע טראמפ
|
|
לג'ון בולטון, שהיה יועצו של דונלד טראמפ לביטחון לאומי בשנים 2019-2018, יש עצה פשוטה למי שמנסה להבין את הפילוסופיה של הנשיא לשעבר בתחום מדיניות החוץ: אל תטרחו. אין לו עקרונות מוצקים אלא רק מצבי רוח, טינה וקיבעון לתדמיתו. הוא מאיים על קוריאה הצפונית ב"אש וזעם" ונפגש שלוש פעמים עם קים ג'ונג-און; מדבר על עזיבת נאט"ו ומחזק את האגף המזרחי שלה.
אקונומיסט מנסה לנתח כיצד תיראה מדיניות החוץ של טראמפ, אם ינצח בבחירות בנובמבר הקרוב. כיום טוען טראמפ, שמדיניות "אמריקה תחילה" שלו היא אידיאולוגיה סדורה, אותה לא עלה בידיו ליישם בכהונתו הקודמת בגלל בכירים כמו בולטון שהציבו מכשולים.
פרד פלייץ, מ-America First Policy Institute התומך בטראמפ, טוען: "אתם שוכחים כמה היה טוב בזמן כהונתו". ארה"ב לא הייתה מעורבת במלחמות גדולות, נחתמו הסכמי אברהם, הוכנסו שיפורים בהסכם הסחר עם קנדה ומקסיקו (נפטא"א), הושג הסכם סחר חלקי עם סין, האינפלציה הייתה נמוכה, הגבול הדרומי היה בטוח יותר. אם טראמפ יחזור לבית הלבן, הוא יהפוך את מדיניות החולשה של ג'ו ביידן שגרמה למלחמה באוקראינה, למתקפת חמאס על ישראל ולבריונות של סין כלפי טייוואן. די יהיה באופיו של טראמפ כדי להרתיע את אויביה של ארה"ב, לשקם את עוצמה ולהשליט סדר.
אולם, אומר אקונומיסט, תומכיו ומתנגדיו של טראמפ כאחד מתקשים לצפות את מדיניותו. גם מקורביו מודים, כי ייתכן שיידע בעצמו מה רצונו רק כאשר יהיה בחדר אחד עם ולדימיר פוטין, שי ג'ינפינג, מוחמד בן סלמאן ודומיהם. לשיטתו, אומנות המו"מ טמונה בדינמיקה אישית. אבל הכל מודים, כי הסובבים את טראמפ ממלאים תפקיד בהצבת אתגרים בפני הדחפים שלו. לכן, כדאי להתבונן באידיאולוגיות המתחרות של יועציו.
הרפובליקנים מחולקים כיום לשלוש סיעות בנושא מדיניות החוץ: ראשוניים, מגבילים, מעדיפים. טראמפ צפוי להאזין לפחות חלק מחברי כל קבוצה. במקומות בהם יש ביניהן הסכמות, קל יחסית לצפות מה תהיה המדיניות. במקומות בהם הן חלוקות זו עם זו או עם הדחפים של טראמפ, ניתן לצפות לקבלת החלטות תזזיתית.
ה"ראשוניים", יורשיו של רונלד רייגן, רוצים לשמר את ההגמוניה העולמית של ארה"ב. הם כוללים "לעולם-לא-טראמפ" רבים אשר נדחקו לשוליים. היו אלה אנשי "ציר המבוגרים" בממשל הקודם, כמו ג'ון קלי, ג'ים מאתיס, מארק אספר, ה"ר מק'מאסטר ובולטון – שכולם פוטרו או התפטרו בזעם. עם זאת, כמה רייגניסטים נשארו לצידו של טראמפ, כמו מייק פומפאו ורוברט או'בריאן, והסנאטורים הניצים מרקו רוביו, לינדזי גראהם וטום קוטון.
מולם ניצבים ה"מגבילים", מי שהיו הבדלנים. לדעתם, ארה"ב לא צריכה לנסות להיות המשטרה העולמית אלא להתמקד בבעיותיה הפנימיות – בעיקר הגבול עם מקסיקו. בדלנים בוטים, כמו היזם ויווק רמסוואמי שהתמודד על מועמדות המפלגה לנשיאות, הם מיעוט בתוכה. עם זאת, לראשונה מזה 50 שנה – רוב הרפובליקנים, ובמיוחד תומכיו האדוקים של טראמפ, חושבים שארה"ב צריכה להישאר מחוץ לענייני העולם.
בין שתי הקבוצות הללו מצויים ה"מעדיפים", הסבורים שארה"ב צריכה לעסוק פחות באירופה ובמזרח התיכון ולהתמקד באסיה אל מול סין. דעה זו מוביל אלברידג' קולבי, שהיה פקיד בכיר בפנטגון בממשל טראמפ. לטענתו, רוב האמריקנים אינם מוכנים לשלם את תקציב הביטחון העצום הדרוש לשמר את עליונותה של ארה"ב, וגם לא מוכנים להפקיר את אסיה לסין; הם רוצים לסדר מחדש את העדיפות. הספקנים תוהים האם אין המדובר בהסוואה לבדלנות; האם מי שאינם מוכנים להתייצב מול רוסיה באוקראינה, אפילו בעקיפין, ייצאו למלחמה נגד סין בגלל טייוואן?
|
|
"אמריקה תחילה" = "אירופה אחרונה"
|
|
|
|
|
יעודד את רוסיה לעשות מה שבא לה [צילום: AP]
|
|
|
ה"מגבילים" רואים את טראמפ כאחד משלהם, משום שהוא רוצה להגביל את המחויבות הצבאית, במיוחד במזרח התיכון הרחב יותר. אבל יש לו הרבה רגעים "ראשוניים". הוא מאמין בכוח צבאי חזק, הפציץ את סוריה, חיסל את קאסם סולימאני והקדיש לסין הרבה יותר תשומת לב מאשר לאירופה ולמזרח התיכון.
היה זה בין היתר משום שטראמפ חושב על יחסי חוץ במונחים עסקיים, כמקור של רווח והפסד. הוא מאמין שגרעונות מסחריים הם תוצאה של התנהגות בלתי הוגנת (הכלכלנים לא מסכימים איתו), ומשתולל נגד בעלות ברית שלדעתו אינן מוציאות די הצורך על הגנתן. כמו ה"ראשוניים" וה"מעדיפים", טראמפ אוהב ביטחון תוקפני ומתנגד להסכמים להגבלת הנשק.
המשמעות של "אמריקה תחילה" הפכה להיות "אירופה אחרונה" – תפיסה לה שותפים הן ה"מגבילים" והן ה"מעדיפים", ממשיך אקונומיסט. רוב תומכיו האדוקים של טראמפ מתייחסים בשלילה לנאט"ו, בעוד המגמה הפוכה בקרב יתר הרפובליקנים. האדוקים גם רואים את רוסיה כאויב פחות מאשר האחרים. הסנאט, בו עדיין יש אחיזה של ממש ל"ראשוניים", העביר לאחרונה חוק דו-מפלגתי לסיוע צבאי לאוקראינה, ישראל וטייוואן. אבל בית הנבחרים, בו יש יותר נוכחות לתומכי טראמפ הקיצוניים, חוסם את החבילה במשך חודשים. הם דורשים במקביל יותר אכיפה בגבול מקסיקו – למרות שבהמרצתו של טראמפ חסמו גם את החוק הדו-מפלגתי בנושא זה.
התוצאה היא מחסור בתחמושת ולחץ על הצבא האוקראיני. טראמפ מצידו מבטיח לפתור את העימות תוך יום. כיצד? הגנרל קיית' קלוג, מי שעשוי להיות יועץ לביטחון לאומי בממשל טראמפ, מטיף לגישת המקל והגזר: לאיים על אוקראינה שלא תקבל סיוע אם לא תנהל מו"מ, ולאיים על רוסיה שאוקראינה תקבל יותר סיוע אם לא תסכים לתנאים סבירים. ויקטור אורבן, השליט הסמכותן של הונגריה, סבור שטראמפ פשוט ינטוש את אוקראינה. בכל מקרה, ה"ראשוניים" לבדם לא יצליחו לשמר את מדיניות הסיוע הנרחב של ביידן.
טראמפ אומר שהוא לא יגן על בעלות הברית בנאט"ו אשר לא יעמדו ביעד של תקציב ביטחון בגובה 2% תוצר: "למעשה, אני אעודד [את הרוסים] לעשות מה שבא להם". בולטון ואספר (שר ההגנה לשעבר) סבורים שהוא יפרוש לחלוטין מנאט"ו; רוביו אומר שאין סכנה כזאת. ה"מגבילים" סבורים שיש יתרון באיום על האירופים לשלם יותר, אך מתנגדים לנטישת הברית. פרישה אומנם מחייבת אישור של הסנאט, אבל טראמפ יוכל לפגוע בנאט"ו בצורה כה קשה – למשל בהוצאת הכוחות האמריקניים מאירופה – עד שתהיה זו פרישה למעשה.
|
|
תמיכה בישראל לצד טינה לנתניהו
|
|
|
|
|
להחמיא לאגו באמצעות מצעד בפריז [צילום: כריסטוף אנה, AP]
|
|
|
למרות שהם יותר ויותר ספקניים כלפי אוקראינה, אין ספק שהרפובליקנים תומכים בישראל – מדגיש אקונומיסט: רק 20% מהם רואים את אוקראינה כבעלת ברית, לעומת 59% האומרים זאת לגבי ישראל. טראמפ טוען שיוכל ליישב במהירות גם את המלחמה בעזה, אך אינו אומר כיצד. הוא עשוי גם לחדש את המאמצים להרחיב את הסכמי אברהם. בקרב הרפובליקנים יש תמיכה רחבה במתן יד חופשית לישראל נגד חמאס, בהפסקת התמיכה באונרא ובהפעלת "לחץ מירבי" על אירן ושלוחיה.
אבל גם כאן יש גישות שונות. מצולקים מעימותים ארוכים באיזור, ה"מגבילים" וה"מעדיפים" רוצים להימנע ממלחמה עם אירן, כך שלא בטוח שיתקפו את שלוחיה באותו היקף כמו ביידן. הם לא אוהבים את המחיר שסעודיה דורשת תמורת קשרים עם ישראל: חוזה הגנה עם ארה"ב. חבילת הסיוע לישראל נתקעה בקונגרס בין היתר בשל דרישת הרפובליקנים לקצץ בתקציבה של רשות המיסים.
טראמם נוטר טינה לבנימין נתניהו משום שהכיר בנצחונו של ביידן. לאחרונה הוא הכריז, כי "כל יהודי שמצביע לדמוקרטים שונא את דתו". בשל חיבתו לצעדים מסוכנים ובלתי מקובלים, טראמפ היה קרוב לפגישה עם נשיא אירן דאז, חסן רוחאני, בשולי פסגת G7 בשנת 2019. כאשר כל הקבוצות מושכות לכיוונים שונים וטראמפ עצמו אינו עקבי, הבלבול ניכר.
כאשר עסקינן באסיה, יש הסכמה נרחבת בדבר הסיכון שמציבה סין, אבל לא בהכרח על הדרך להתמודד איתו. רוב הרפובליקנים – במיוחד תומכי טראמפ – מגדירים אותה כ"אויב". ה"מעדיפים" הניציים רוצים להתמקד בכך שטייוואן תוכל להגן על עצמה מפני פלישה סינית ושלארה"ב יהיה הכוח הדרוש לסייע לה. אבל בנושא זה טראמפ נראה כמו "מגביל", תוך ציון הפערים העצומים בין סין לטיוואן והאשמת האחרונה בגניבת ענף המוליכים-למחצה מארה"ב.
טראמפ אוהב מלחמות סחר יותר מאשר מלחמות ירי. ייתכן שה"ראשוניים" ישובו ויביעו דעה מפני הנזק הכלכלי, אך הוא כבר התגבר על התנגדות הכלכלנים כאשר הפציץ אויבים ואוהבים כאחד במכסים. סביר להניח שישתמש בנשק כבד זה גם בכהונתו השנייה. הוא מציע מכס אחיד של 10% על כל הייבוא. רוברט לייטיזר, שהיה נציג הסחר בממשל הקודם ועשוי לקבל תפקיד בכיר בממשל הבא, תומך במכס של 60% על הייבוא מסין (לעומת 19% כיום). לצד זאת, טראמפ עדיין לוטש את עיניו להסכם סחר עם סין, כמו גם לדון מחדש בתנאי הסכם הסחר עם האיחוד האירופי.
גם לקנדה ומקסיקו, שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב, יש סיבה רצינית לדאגה. אומנם ארה"ב אינה יכולה להטיל מכסים על הייבוא מהן, אך הרפובליקנים מגנים את מקסיקו כנתיב המעבר למסתננים וסמים. טראמפ דיבר פעם על שיגור טילים לעבר מעבדות סמים במקסיקו. יש המציעים להפעיל את הצי לבלימת חומרי הגלם לפני שיגיעו למקסיקו, או משלוח כוחות מיוחדים לתוך המדינה להילחם בכנופיות הסמים. ניתן להניח, כי לפחות היחסים עם מקסיקו יורעו.
|
|
"אתם יודעים כיצד להתפלל?"
|
|
|
|
|
אבה ומרקל. יחסים שונים לגמרי [צילום: מרכוס שרייבר, AP]
|
|
|
מציאת מכנה משותף בין יועציו לא תהיה הקושי היחיד של טראמפ בתחום החוץ, צופה אקונומיסט. יהיה עליו להתמודד גם עם התנגדות בדרג המקצועי. מכוני מחקר תומכי טראמפ עוסקים במימון מועמדים ל-4,000 משרות שמאייש הנשיא, שמתוכן 1,200 זקוקות לאישור הסנאט. יש החוששים, כי טראמפ ינסה להדיח את רוב או כל הגנרלים הבכירים. הוא דיבר על הפעלת הצבא נגד המפגינים ועלול לתת לו פקודות "איומות אך חוקיות" כהגדרתו של אספר.
גם הרכבו של הקונגרס יעצב את צוותו של טראמפ. אם, בניגוד לסיכויים, הדמוקרטים ישלטו בסנאט – יאושרו רק מועמדים מתונים וסבירים. אם הרפובליקנים יזכו ברוב, יאושרו גם מועמדים יותר שנויים במחלוקת. בכל מקרה, הנשיא יכול למנות בכירים (כולל שרים) במינוי בפועל למשך חודשים בלא צורך באישור הסנאט. מקורבים לטראמפ צופים בעיות רבות.
מה צריכות לעשות בנות בריתה של ארה"ב? "להקשיב לו, להתייחס אליו בכבוד ולחפש פשרות", מציעים מקורבים. מדינות רבות אכן מנסות להתיידד עם אנשי המעגל הפנימי של טראמפ, מציין אקונומיסט. אחרות יחפשו בעלי ברית במגזר העסקי ובמדינות העלולים להיפגע ממלחמות סחר. יש מי שינסו לפרוט על האגו שלו: פגישה עם המלך (בריטניה), מצעד צבאי (צרפת).
הניסיון השונה של גרמניה וצרפת מהקדנציה הראשונה הוא מאיר עיניים. לשתיהן היה עודף מסחרי עצום מול ארה"ב ושתיהן לא הוציאו הרבה על ביטחון. טראמפ היה ביחסים נוראים עם אנגלה מרקל, אך למרבה ההפתעה הסתדר עם אבה שינזו. מדוע? חלקית משום שיפן עשתה כמה ויתורים בתחום הסחר, ואבה היה ידוע בתור נץ ביטחוני.
אבה גם הבין את חולשתו של טראמפ לחנופה. זכרונותיו עמוסים בטיפים: לכלול בפגישות עם טראמפ פעילויות שהוא אוהב (הרבה גולף), האוכל שהוא אוהב (המבורגרים), התפאורה שהוא אוהב (מועדון מצופה זהב), ראש וצלצולים (פגישה עם הקיסר), בידור (סומו). "היה חשוב ליצור אווירה בה יוכל לדבר", הוסיף אבה. טראמפ "היה זהיר לגבי כל דבר שעולה כסף, והוא חושב על דיפלומטיה וביטחון דרך משקפיים כלכליות". שגריר עצבני בוושינגטון מציע גישה שונה לגמרי: "אתם יודעים כיצד להתפלל?"
|
|
| תאריך:
|
01/04/24
|
|
|
עודכן:
|
01/04/24
|
|
איתמר לוין
|
|
+האם השחורים יעניקו לטראמפ את הניצחון
|
|
15:34 01/04/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
כמה סקרים מלמדים שטראמפ עשוי לזכות בתמיכתם של 20% מהמצביעים השחורים. ניו-יורק טיימס מסופק אם כך יקרה, אך די בכך שחלק מן השחורים לא יצביעו כלל כדי להקשות מאוד על ביידן
|
|
|
|
|
|
ביידן זקוק לכל קול שחור [צילום: פטריק סמנסקי, AP]
|
|
|
|
|
|
לנסות להבין (בערך) את מדיניות החוץ של טראמפ
|
|
המאבק על השליטה בסנאט בבחירות בחודש נובמבר מתנהל כמעט כולו סביב מושבים דמוקרטיים, כאשר כעת הרוב של הדמוקרטים הוא הצר ביותר האפשרי: 51 מול 49. פרישתו של הסנאטור הדמוקרטי ג'ו מנחין במערב וירג'יניה המאוד-רפובליקנית מבטיחה לרפובליקנים עוד מושב אחד, והם גם שמים על הכוונת כמה סנאטורים דמוקרטים במדינות "אדומות" או מתנדנדות. ואם דונלד טראמפ ייבחר לנשיא, די יהיה במושב אחד כדי להבטיח לו את השליטה בסנאט בזכות קולו המכריע של סגן הנשיא.
|
|
|
|
|
ג'ו ביידן מאוד בלתי פופולרי. מאז מלחמת העולם השנייה, לא היה נשיא ששיעורי התמיכה בו היו כה נמוכים בתחילת השנה הרביעית לכהונתו. אבל בהשוואה לכמה מעמיתיו במדינות מפותחות אחרות, מצבו נראה טוב יחסית; הנתונים מובאים במסגרת משמאל. מה הסיבה לכך? ניו-יורק טיימס מציע ארבע מילים המתחילות באות I: Inflation (אינפלציה), Immigration (הגירה), Inequality (חוסר שוויון) ו-Incumbency (אחיזת המשרה).
|
|
|
|
|
ממצאים מדאיגים ביותר של סקרי דעת הקהל בארה"ב על צניחת התמיכה בישראל על-רקע המלחמה ברצועת עזה. לפי תוצאות סקר דעת הקהל בארה"ב, סקר של חברת 'גאלופ', 55% מן הנשאלים שוללים את המבצע הצבאי של ישראל ברצועה. רק 36% תומכים במבצע. נתונים אלה מוכיחים כי חלה הרעה ביחס למבצע הצבאי לעומת סקר קודם.
|
|
|
|
|
בעוד שבעה חודשים המועמדים הכי בלתי פופולריים, ולדעת אחדים גם הכי בלתי מתאימים, יתחרו על התפקיד החשוב ביותר בעולם. בשלב זה המרוץ כמעט צמוד כשלדונלד טראמפ יש בסקרים יתרון של פחות משני אחוזים. שנים-עשר אחוזים מהבוחרים הפוטנציאלים טרם החליטו והכרעתם בקלפי עשויה להכריע לא מי ניצח אלא מי הפסיד פחות, וזה עוד מבלי לספור את הקולות שיינתנו למועמדים שלישיים כמו קנדי. התמיכה הציבורית בשניהם פחותה מ-50 אחוזים - 37 אחוזים בביידן ו-44 בטראמפ. על שני המועמדים רובצות משקולות שליליות — על ביידן בעיקר גילו ושסגניתו קמלה האריס עלולה לרשת אותו באמצע הקדנציה — ועל טראמפ תסבוכות משפטיות, כספיות וחלקן פליליות.
|
|
|
|
|
מהגרים/מסתננים זורמים לארה"ב דרך גבול מקסיקו במספרי שיא, והנשיא ג'ו ביידן פנה בדצמבר שעבר לעמיתו, אנדרס מנואל לופז אוברדור, בבקשה דחופה לסיוע. אוברדור הזמין משלחת אמריקנית למקסיקו סיטי, זו יצאה בדחיפות, מקסיקו הגבירה את האכיפה ובינואר צנח מספר המהגרים. כאשר ההגירה הופכת לנושא מרכזי במערכת הבחירות ועלולה לעלות לביידן בבית הלבן, מקסיקו הופכת לשחקנית מפתח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים  כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יתכן כי בימים אלה אתם נושכים את השפתיים ומשלימים עם החלטות הנראות לכם בלתי נכונות לא, זה כבר לא זה, הממשלה בדרך להחלטות פליליות
|
|
|
|
|
חיים רמון | 
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
