בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביניש: עתירת כתבי החוץ מיותרת
|
מדינת ישראל הביעה הסכמתה העקרונית להתיר כניסת כתבי חוץ לרצועה עם שוך הקרבות וכך גם עשתה, ועל כן העתירה מתייתרת ● עם שינוי נסיבות קיצוני תוכל מדינת ישראל לחזור בה
"החל משלשום, יום ו', ה-23.1.09 נכנסו כ-100 כתבי חוץ לרצועה ועל כן העתירה מיותרת". כך קבעה (יום א', 25.1.09) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, בעתירה נוספת אשר הגישה התאחדות כתבי החוץ כנגד אלוף פיקוד הדרום וכנגד מדינת ישראל. בעתירה, התבקשה המדינה להתיר לכתבים להיכנס לאחר שוך הקרבות, עם פתיחת המעברים. המדינה מצידה הגישה תגובה לבג"צ, ולפיה הבקשה מקובלת עליה, ותתיר כניסת עיתונאים ככל שהדבר לא יפריע לכניסת הסיוע ההומניטרי, תוך התויית שתי מגבלות: א. רק כתבי חוץ זרים יכנסו, ולא כתבי חוץ שהם אזרחי ישראל; ב. עם שינוי הנסיבות באופן קיצוני שוב תוגבל כניסת הכתבים הזרים. השופטת ביניש קיבלה מתווה זה, וקבעה כי בנסיבות אלו העתירה מיותרת. כן סירבה ביניש להביע עמדה בטענת התאחדות כתבי החוץ, ולפיה מדינת ישראל הפרה את המתווה הקודם אשר הוסכם עם כתבי החוץ הזרים ולפיו תותר כניסתם בהיקפים מצומצים, שכן מן הראיות עולה שהמדינה התנתה את כניסת הכתבים במהלך המלחמה בהיעדר שינוי נסיבות, אולם לאחר שמיעת העתירה השתנו הנסיבות, שכן המבצע הקרקעי החל.
|
העותרת, התאחדות כתבי החוץ בישראל, עתרה לבית המשפט העליון כנגד מניעת כניסתם של כתבי חוץ לאזור רצועת עזה לצורך סיקור עיתונאי, וביקשה מבית המשפט העליון להורות על כניסתם בכל עת שמעברי הגבול לרצועה פתוחים. בתגובתה לעתירה הודיעה המדינה, כי אין כיום עוד מניעה לכניסתם של כתבים זרים לרצועת עזה, ולפיכך לשיטתה התייתרה העתירה. ברם, התאחדות כתבי החוץ ביקשה סעד הצהרתי.
|
התאחדות כתבי החוץ ראתה במצב שנוצר הפרת ההסדר שנקבע על-דעת המשיבים ואושר בפסק דין. לטענתה, גם כאשר הסתיימו פעולות הלחימה, וגם כאשר פג תוקפו של נימוק המניעה הביטחונית לכניסה, לא אושרה כניסת כתבי החוץ לרצועה; ההתאחדות מבקשת מן המדינה לאפשר כניסה חופשית של כתבים זרים לרצועת עזה, עתה כאשר הלחימה נסתיימה. המדינה בתגובה לעתירה הצהירה כי החל מיום 23.1.09, "וככל שהמצב הביטחוני בגבול הרצועה לא ישתנה", צפוי מעבר ארז לשוב לפעילות סדירה, וכניסת עיתונאים תתאפשר. עם זאת, כניסת העיתונאים תוגבל ככל שתגבר כניסת הסיוע ההומניטרי במעברים אלו, שכן לסיוע זה יש ליתן עדיפות ראשונה. מספר העיתונאים אשר יורשו להכנס יהא זהה לזה שהורשה להכנס עובר לנובמבר שנת 2008, וכן – ההסכמה נתונה לעיתונאים העובדים בישראל כעיתונאי חוץ, ולא לעיתונאים אשר הינם אזרחי מדינת ישראל גם אם בידם אזרחות זרה נוספת.
|
- האם ההסדר הקודם הופר? - לא הייתה הפרה של ההסדר הקודם, וזאת בשל העובדה, שלכאורה חל שינוי נסיבות עם כניסת הכוחות לשלב הקרקעי של המבצע.
- לאור הסכמת המדינה העתירה מתיתרת - לאור הסכמת המדינה ולאור העובדה שמאז יום ו', ה-23.1.09 כבר נכנסו 100 עיתונאים לרצועה, העתירה מתייתרת. כמובן ששינוי קיצוני בנסיבות יאפשר הגבלת כניסתם של עיתונאים לרצועה במקרים של סיכון ביטחוני קונקרטי.
|
- בבית המשפט העליון בירושלים - בפני נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש - בפני השופט חנן מלצר - בפני השופטת עדנה ארבל - בשם התאחדות כתבי החוץ: עו"ד גלעד שר; עו"ד נעמי ווסטפריד - בשם המדינה: עו"ד הילה גורוני
|
|
|
בג"צ 643/09 התאחדות כתבי החוץ נ' אלוף פיקוד דרום
|
|
תאריך:
|
25/01/2009
|
|
|
עודכן:
|
25/01/2009
|
|
ענבל בר-און
|
ביניש: עתירת כתבי החוץ מיותרת
|
|
"הטיפול במנוח וההשגחה עליו היו לקויים ובית האבות התרשל במילוי חובתו לדאוג לשלומו של המנוח. התנהלותו של בית האבות ומחדליו הם אלה שאיפשרו את התרחשות האירוע הטראגי שבעקבותיו קיפד המנוח את חייו, שלא כדרך הטבע ולאחר ייסורים קשים". כך קבעה (יום ה, 25.12.08) שופטת בית משפט השלום ברשל"צ, ריבה שרון, בפסק דינה שבו חייבה את בית האבות "בית יפה לגיל הזהב" שבנתניה בפיצוי על-סך 213,000 ש"ח, וזאת בגין התרשלות בטיפול בניצול שואה, התרשלות אשר הובילה לפטירתו בייסורים כתוצאה משריפתו עקב סיגריה בוערת, מבלי שיש בידו יכולת לסלקה.
|
|
|
ביהמ"ש העליון דחה ערעור שהגיש דוד מילשטיין, עו"ד לשעבר, על הרשעתו ועל חומרת העונש שנגזר עליו בגין גניבת כספים מלקוחותיו, ובכללו השעייתו לחמש שנים מחברותו בלשכת עורכי הדין. כמו-כן נדחה ערעור לשכת עורכי הדין על קולת העונש ונקבע כי הכוונה למנוע מהמערער לשמש עו"ד פעיל, מושגת ממילא בתקופת ההשעיה הממושכת בה הוא אמור לשאת, בשל גילו ולפיכך להוצאתו מן הלשכה לא תהיה נפקות כלשהי.
|
|
|
התובע דורש מהנתבעת פיצוי על סך 17,800 ש"חבגין נזקים שנגרמו לו לאחר שתעודת הזהות שלו, שנלקחה ממנו לטענתו לאחר שנעצר, לא הוחזרה לו בעת שחרורו. הנתבעת טוענת מנגד כי התובע לא הפקיד דבר, אין בידיו ספח הפקדה כפי שצריך להיות על-פי הנהלים, כפי שהדבר משתקף מדוח ראיון אסירים ומפקודת הנציבות. בנוסף טוענת הנתבעת שאין הצדקה לסכום שהתובע דורש. בית המשפט דחה את התביעה.
|
|
|
התובעת רכשה חבילת נופש מהנתבעת, אך לטענתה הנופש לא תאם את שהובטח לה ונגרמה לה בשל כך עוגמת נפש. לכן היא דורשת פיצוי של 3,000 ש"ח. לטענתה, תחילה הזמינה חבילת נופש המכונה "וורדים בלבן" אך לאחר שגילתה כי אין במלון מסעדה נפרדת מלבד חדר האוכל, שינתה את ההזמנה לחבילה "רגילה". לאחר שהגיע למלון ביקשה לחזור לחבילת הנופש "וורדים בלבן" אך לאחר שהגיע לחדר ביקשה לחזור לחבילה ה"רגילה". התובעת טענה כי החדר לא היה ערוך כמובטח וכי לא היו בו ה"פינוקים" שהובטחו לה. הנתבעת טוענת כי למרות שהתובעת שינתה את דעתה מס' פעמים, היא התנהגה ללא דופי, בחדר היו תוספות שלא כלולות בחבילה ה"רגילה" ועם זאת היא החזירה את הפרש הכסף במלואו לתובעת. בית המשפט דחה את התביעה.
|
|
|
ביהמ"ש העליון דן בשאלה בעניין היקף הפטור ממס שבח המגיע למערערת, בעלת זכויות בשיעור 8.173% בבנין דירות מגורים אשר לא נעשתה בו חלוקה וייחוד דירות. נקבע, כי יש להעניק פטור ממס למערערת בעבור התמורה שיש לייחס למכירת דירת מגורים ממוצעת אחת, וזאת לאור התקיימות התנאים להענקת הפטור בהתאם להוראת סעיף 49 (ב) (1) לחוק מיסוי מקרקעין. כמו-כן נפסק כי דבר קיומו של משרד בבנין, אינו שולל מהמערערת את הפטור בגין דירת מגורים אחת, לו היא זכאית.
|
|
|
|