לפני כשנה הצליחה ממשלתו ה-33 של
בנימין נתניהו להעביר בכנסת את חוק המשילות ברוב של 67 תומכים וללא מתנגדים. בעקבות אישור החוק, הועלה אחוז החסימה בבחירות לכנסת מ-2% ל-3.25%. בחוק המשילות נקבע עוד, כי הפלת
ממשלה בהצבעת אי-אמון תתאפשר רק אם ממשלה אחרת תקבל את אמון הכנסת במקומה. עוד נקבע צמצום מספר חברי הכנסת וצמצום מספר סגני-השרים, היכולים לכהן בממשלה. בינתיים תיקנה ממשלתו החדשה של בנימין נתניהו חלק מחוק המשילות שנבלע אל תוך חוק יסוד: הממשלה, והגדילה - בהוראת שעה - מספרא השרים וסגני-השרים, שיוכלו לכהן בממשלה, וכן נקבע בתיקון החוק, כי ניתן למנות בממשלה שרים בלי תיק.
לפני כשנה הקימו היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים דאז,
ציפי לבני, מוסד נציבות הביקורת על נציבות הפרקליטות. נציבות הביקורת הוקמה בהחלטת שניהם, שלא גובתה בכל הוראת חוק שהיא המסדירה הקמתה של נציבות ביקורת זו, דוגמת חוק נציב ביקורת תלונות הציבור על שופטים, שמעמדו וסמכויותיו מוגדרים בחוק מדינה.
מיד עם הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטים, הודיע ועד פרקליטי המדינה, כי הוא מתנגד לקיומה של נציבות זו, האמורה להסיק - במסגרת עבודת הביקורת שלה - מסקנות אישיות נגד פרקליט וגם/או נגד פרקליטה, העובדים במסגרת עבודתם כפרקליטים בשירותה של המדינה ומוסדות הקשורים אליה. ועד פרקליטי המדינה החריף צעדיו, במסגרת התנגדותו לקיום מוסד נציבות הביקורת על הפרקליטות והסמכויות שהוענקו לנציבת הביקורת על הפרקליטות, עם מינויה לתפקידה זה. בתחילת חודש פברואר 2015, הודיע ועד פרקליטי המדינה על הרחבת עיצומיהם ותחילתה של שביתה שהוכרזה על-ידי הוועד המקצועי שלהם. במסגרת שביתה זו מסרבים פרקליטי המדינה להגיש מסמכים ותגובות - לרבות כתבי הגנה ושאר כתבי בי-דין נדרשים, בהליכים המתקיימים נגד המדינה. בעקבות זאת ניתנו, בידי בתי-משפט שונים, פסקי-דין נגד המדינה בהיעדר הגנה והחלטות נוספות, שניתנו בהיעדר תגובת המדינה להליכים שונים, שהצריכו והמצריכים קבלת תגובת המדינה, בכתב, להליכים אלה.
פרקליט המדינה, עו"ד
שי ניצן, עדכן - לפני מספר שבועות - את ציבור הפרקליטים על החלטה שהתקבלה על-ידי בכירי המשרד, קרי פרקליטי המחוזות, מנהלי המחלקות והמשנים לפרקליט המדינה, ולפיה: "אין מקום שמנהלי היחידות יחתמו על מסמכים שאינם נוהגים לחתום עליהם כחלק משגרת העבודה... מה גם שבהיקף הפעילות של היחידות - חתימה זו עלולה להיות לא יותר מ'חותמת גומי', ואין זה מנוהגנו להיות 'חותמת גומי'. פרקליט המדינה קרא לוועד הפרקליטים להשעות הצעדים הארגוניים ולהמשיך במקביל ההידברות כדי לסיים את הסכסוך. "יישום הצעדים הארגוניים שעליהם הודעתם", כתב ניצן, "לא יקדם את פתרון הסכסוך".
יו"ר ועד הפרקליטים, עו"ד לימור פלד, השיבה לפרקליט המדינה, כי "הגיע הזמן שפרקליט המדינה ופרקליטי המחוזות יעמדו לצדנו במאבק על נשמת אפה של הדמוקרטיה נגד גוף שהוקם מאינטרסים צרים, ממניעים פוליטיים, כדי להחליש את עבודת הפרקליטים ולא לאפשר להם להילחם בפשיעה ובשחיתות להגן על האינטרס הציבורי". פלד תקפה הקמת הנציבות כגוף ש"הוקם ללא מחשבה מספקת ותוך התעלמות מהמלצות צוות מקצועי שבדק את הנושא". ובאשר לצעדים עליהם החליט הוועד אמרה היא כי "לא ברור מדוע בקשה מינימאלית של קבלת אישור המנהלים בזמן אמת לפעולות שהפרקליטים מתבקשים לבצע בשם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה נתקלת בסירוב".
מתברר, כי בעקבות שביתת הפרקליטים אין המדינה מגנה על החלטת בנימין נתניהו, בתפקידו כשר התקשורת, לפיה החליט לחייב את
ערוץ 10 לשלם חוב נטען בגובה של 16.8 שקל למדינה. ערוץ 10 עתר לבג"ץ נגד החלטת שר התקשורת, בנימין נתניהו, לשלם החוב הנטען, בגובה של 16.8 מיליון שקל. בעקבות זאת נדרשת הגשת תגובת המדינה לבג"ץ, קודם למתן החלטה בבג"ץ זה. מתברר, כי עד אתמול הייתה המדינה צריכה להגיש תגובתה לבקשה. היא לא עשתה כן ואף לא ביקשה מבג"ץ להאריך לה המועד להגשת תגובה זו, באיחור. בעקבות זאת צפוי, כי בג"ץ - בהסכמתה של המדינה, המיוצגת בידי מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה - יוציא צו על תנאי, המחייב את נתניהו, בתוקף תפקידו כשר התקשורת, לבוא ולנמק מדוע לא תבוטל החלטתו לחייב את ערוץ 10 לשלם חובו הנטען, בגובה 16.8 שקל למדינה, כמפורט בנימוקי העתירה.
בינתיים פורסם בכלי התקשורת, כי ח"כ ציפי לבני הציעה הצעת חוק לעגן מעמד נציבת הביקורת על הפרקליטות בחוק. דומה שהצעת חוק זה תזכה לתמיכת משרד המשפטים שיפעל לקיום חקיקה מזורזת בעניינה. עד אז יוכלו פרקליטי המדינה להמשיך בשביתתם ולהימנע מלהגיש כתבי בי-דין לבתי-משפט ולבתי-דין, בהם מייצגים הם את המדינה בהליכים משפטיים שונים. במסגרת הליכים משפטיים אלה אמורים פרקליטי המדינה -
כמי המשולמת להם, בידי המדינה ומוסדותיה, משכורת חודשית שוטפת - לטעון בשם המדינה ולייצג ענייניה המשפטיים, על הצד הטוב ביותר.
אין דבר בולט יותר, המעיד על חוסר משילותה של ממשלתו ה-34 המכהנת של בנימין נתניהו יותר מהעובדה שארגון מקצועי שחל פרקליטי, מסרב למלא שליחותו המקצועית, מנימוקים אלה ואחרים. והממשלה? - הממשלה אפילו אינה פונה לבית-הדין לעבודה להוצאת צווי מניעה שימנעו שביתה אבסורדית זו, בכל הכבוד הראוי. מה מנע ומה מונע מפרקליט המדינה, שי ניצן, מלפנות לבית-הדין לעבודה ולבקש הכרעתו בסכסוך מתמשך זה, הפוגע בציבור הרחב, בנימוק של שמירת אינטרסים אישיים של ציבור אזרחי המדינה? האם דמם של פרקליטי ופרקליטות המדינה סמוק יותר מדמם של עובדי הנמלים, עובדי חברת החשמל שנגדם ננקטים -
באופן מיידי - צעדים משפטיים, בידי המדינה, על-מנת לחסל שביתות שהכריזו הם, בעודן באיבן? מי קבע שהנזק שגורמים פרקליטי ופרקליטות המדינה, נמוך יותר מהנזק שגורמות שביתות עובדי הנמלים וחברת החשמל? כל עוד לא יינקטו צעדים
מיידיים בידי הממשלה להפסקת שביתת פרקליטי ופרקליטות המדינה, מעיד הדבר על רפיסותה וחוסר משילותה של ממשלה מכהנת זו הנהנית מרוב דחוק של 61 חברי כנסת.
