וינ-שטיין - כשיין ואבן נפגשים

השבוע בא גל הירש, ובמשפט אחד סיכם את הסכנה הגדולה 'הרוחשת' במדינת ישראל, מן מחלה ממארת שלא נמצא לה עדיין כל מרפא - אליטה בלתי נבחרת ששולטת ללא מיצרים. וכך אמר הירש: "יש כאן כוחות גדולים ואינטרסים שלא נבחרו על-ידי העם, ומשפיעים על חיינו". הם הקובעים את סדר היום הציבורי, מי כשר, מי טרף, והם המושלים בפועל.

עובדה היא שראש הממשלה אינו מצליח לאחר שש שנים על כסאו למנות אדם שישר בעיניו לתפקיד כלשהו בשירות המדינה. זו איננה התנהלות חדשה. כך אירע בעבר לאביגדור קהלני, לרפול, ליעקב נאמן, לא רצו אותם, והתחילו החקירות.

השבוע בערוץ 20 אמר שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן כי "הממסד המשפטי בישראל זורע אימה ופחד בקרב נבחרי הציבור, החוששים לפעול בהתאם לצו מצפונם שמא ימצאו עצמם תחת חקירה משטרתית. היו מקרים של העמדות לדין ושל חקירות שאין להם הסבר מתקבל על הדעת. מה שאני רואה לא פעם, שאנשים מתבטאים בכיוון מסוים וברגע שנכנסים לפוליטיקה הם משתנים".

איך קורה שיועץ משפטי במקום להיות יועץ כמשמעו, הופך לפוסק הלכות, שאסור לממשלה להמרות את פי "פלא היועץ"?

בתקופת הבחירות אסר וינשטיין על הממשלה למנות מפכ"ל חדש. מדובר בעוד החלטה נטולת סמכות, ועכשיו הוא טרפד את המינוי של גל הירש. התארכות הבדיקה היא עוד שלב באימפריאליזם של מוסד היועץ.

זו דרכו של מי שלא נבחר על-ידי הציבור, ופוגע בעצם בכל אחד שהלך לקלפי ובחר את נציגיו לכנסת. בעקיפין הוא פוגע גם בנציגי הממשלה, שמונו כדי לבצע את מה שהובטח לאזרחים, ולא כדי להחליף את מדיניות הממשלה, במדיניותו.

היועץ החליט שהוא הקובע בכל נושא: מדיני, פוליטי, כלכלי וספרותי, למרות שנבחר רק לשם יעוץ משפטי:

• כך הוא התערב בפרס ישראל, לאחר שקבע שראש הממשלה ושר החינוך, שעל-פי תקנון פרס ישראל, בידיהם הסמכות למינויים של חברי ועדת הפרס,לא יהיו אלה שימנו.

• טרפד את המינויים לשתי המשרות הביטחוניות החשובות - המפכ"ל והרמטכ"ל. גל הירש לא עמד בתקן ויואב גלנט שמינויו בוטל ע"י וינשטיין, שסירב להגן עליו בפני בג"ץ.

• וינשטיין מתח ביקורת על מינוי גל הירש בתואנה שהוא מועמד חיצוני למפכ"לות, כאילו שהוא היה מועמד פנימי למשרת היועץ המשפטי. הרי קודם פנו לשופט נעם סולברג, שלא נבחר עקב מגוריו באפרת.

• כאשר רצה הרב שמואל אליהו להגיש מועמדות לתפקיד הרב הראשי בשנת 2013 נדהם לדעת עוד בטרם התמודד, כי היועץ מתכוון לערוך לו שימוע, במידה ויגיש מועמדות. היועץ הסביר כי הדברים אמורים בדברים שאמר הרב בראיונות (כמו לא להשכיר דירה לערבים בעיר צפת). הדברים נאספים בקלסתרים השמורים במקומות מסתור. אם אינך פועל על-פי אמות המידה של היועץ, מיד הכול יוצא מהסליק ואתה נותר חסר אונים.מתחילים בחקירות שאינן מסתימות, כי אינך ראוי בעיני האליטה.

• פעל נגד קביעת עונשי מינימום לזורקי אבנים, כאשר ראש הממשלה והשרים מעוניינים בעונשים מרתיעים. אין דין בינלאומי המונע ממדינה לקבוע עונש מינימום לזריקת אבנים, אבל לאחר חוות דעתו, ידי הממשלה כבולות מלטפל כראוי בעיניה, בבעיה המאיימת על ריבונות ישראל. זריקת אבנים הפכה מכבר לגורם רצחני . חיילים ואזרחים שילמו על כך בחייהם ובבריאותם. רבבות שינו בגלל האבנים את אורחות חייהם, ומורא האבנים נופל על רוב האוכלוסייה היהודית בארץ. גל הירש נזקק לשנה כדי להתאושש מפגיעת אבן בראשו ליד בית זית. המיידים לרוב אינם נתפסים, כי קשה ללכוד אותם ואסור לירות בהם.

למן תחילת כהונתו, נטל היועץ המשפטי לעצמו סמכויות רבות, והשים עצמו כבוס של המדינה בקביעת המדיניות בכל נושא, אפילו שבחלקה הגדול אין לה, ולא כלום עם משפט. חוץ מהיועץ הנ"ל, יושבים להם יועצים משפטיים רבים שבלי הסכמתם, אסור לשר הממונה לנקוף אצבע. שיטת האקטיביזם המשפטי מטילה וטו על החלטות של נבחרי ציבור שאינן מתיישבות עם תפיסת עולמם האידיאולוגית.

מתי היועץ איננו יועץ למישהו לחדול ממעשיו? - כשעסקינן בראשי שלום עכשיו, ובכל עמותות השמאל שפגיעתן כה רעה. למשל, אלון ליאל מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, פנה ביוזמתו לממשלת ברזיל ודרש כי יסרבו לקבל את דני דיין כשגריר, משום שדיין חלוק עליו אידיאולוגית. וכך אמר האדון הנכבד: "שנים שאני פועל לפגוע ביכולת של הממשלה למשול".

איך אנשים כאלה, גיס חמישי לכל דבר ועניין, אינם משלמים על מעשיהם? כל אחד רשאי לעשות מה שהוא רוצה? האם כבוד היועץ לא מצא בספרי המשפט שלו, איזה אישום קטן כנגדם?

הרעיון של איילת שקד לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לשניים, ולהפריד בין היעוץ המשפטי לממשלה ובין האחריות על התביעה הכללית, מסתמן כרעיון ראוי. אין עוררין על כך שמדינת ישראל זקוקה ליועץ משפטי שמבין שתפקידו לייעץ, ולא להציב מסך ברזל בלתי עביר.