ישיבת ויז'ניץ ניצחה

בעניין ויז'ניץ נקבע תקדימית, כי אין חובה להשלים את כל הליכי ההפקעה, כדי לקבל את ההטבה במס שבח הניתנת בגין פיצוי בגין הפקעת מקרקעין. כך עולה מפסק דינו של בית המשפט העליון (8.10.2015).

מדובר על פיצוי שניתן לפי הסכם בין עיריית ירושלים, בשמה ובשם הוועדה המקומית, לבין ישיבת ויז'ניץ, במסגרתו הסכימו הצדדים, כי העירייה תשלם לויז'ניץ פיצויים כדין בגין ההפקעה של זכויותיה בחלקות והפגיעה בשווי נכסיה.

הסכם הפיצויים מנה במפורש את רכיבי הפיצוי השונים: פיצוי בגין הפגיעה בשווי נכסי ויז'ניץ על-פי סעיף 197 לחוק, פיצוי בעקבות ההפקעה של זכויות ויז'ניץ בחלקות על-פי התוכניות הרלוונטיות, פיצוי בגין הפקעת זכויות ויז'ניץ ביתרת החלקות שלא נכללו בהפקעה שבתוכנית וכן הוצאות משפטיות והוצאות נלוות אחרות כדין. עם זאת, בהסכם לא נקבעו הסכומים בגין כל אחד ממרכיבי פיצוי אלה.

בהלכה הפסוקה נקבע, כי פיצוי בגין הפקעת מקרקעין יינתן, במקרים המתאימים, כפיצוי דו-שלבי: תחילה בגין הפגיעה שנגרמה לקרקע בגין שינוי ייעודה לפי סעיף 197 לחוק, ובהמשך פיצוי בגין עצם ההפקעה. הפיצוי בגין פגיעה במקרקעין לפי סעיף 197 לחוק משולם על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בעוד שהפיצוי בגין ההפקעה משולם על-ידי הרשות המקומית.

ביהמ"ש קיבל את טענת ויז'ניץ, לפיה על ההסכם חלה חזקת הכשרות והחוקיות מבחינת העירייה והוועדה המקומית, וחזקה עליהן, כי הסכמתן לפצות את ויז'ניץ בהתאם לארבעת ראשי הפיצוי שבהסכם - שאינו כולל ראש פיצוי בגין מכירה מרצון - ניתנה כדין, תוך התייחסות לשיקולים ענייניים בלבד. החלוקה לארבעה ראשי פיצוי מעוגנת היטב בחוות הדעת שניתנה לעירייה על-פי הזמנתה על-ידי השמאי. ראשי הפיצוי הופיעו בחוות הדעת של השמאי, והם עולים בקנה אחד עם לשון ההסכם.

חזקה על העירייה ועל הוועדה המקומית, כי לא פעלו כמתנדבות.
לפיכך, ההסכם מהווה מעין הודאה של העירייה והוועדה המקומית, כי הקרקע נפגעה ויש לראותה כאילו הופקעה, מה עוד שיתרת הקרקע מיועדת ממילא למטרה ציבורית.

אין סמכות למנהל מיסוי מקרקעין להתערב ולקבוע כי לא בפיצויי הפקעה עסקינן, אלא במכר מרצון. אכן, הצדדים הגיעו להסכמה ללא צורך בהליכים משפטיים ממושכים, אך תופעה זו יש לעודד, והיא אינה צריכה להיות בעוכריה של ויז'ניץ.

סוף דבר, קיבל בית המשפט את עמדתה של ויז'ניץ לפיה הסכם הפיצויים בינה לבין העירייה והוועדה המקומית משקף את ארבעת רכיבי הפיצוי עליהם הוסכם בהסכם, וכי לא היה מקום להתערבות מנהל מיסוי מקרקעין ברכיבי הפיצוי תוך הוספת רכיב של מכירה מרצון.