הנושאים הכלכליים מעסיקים אותנו לא מעט, לאחרונה נעשה פרומו אגרסיבי לתוכנית בת שלושה פרקים על הכאוס הכלכלי השורר במדינה, ואנחנו האזרחים לא נותנים על כך את הדעת או שהתעמולה של
דה מרקר אינה מספקת, ואינה משפיעה דיה עלינו ועל אופן הצבעתנו בבחירות.
הפעם אני רוצה להתמקד בשלושה פרשנים -
עודד שחר כתב ופרשן ותיק בערוץ הראשון,
מתן חודורוב פרשן בערוץ 10 ומעליהם הפרשן הוותיק
נחמיה שטרסלר.
עודד שחר הוא כתב ותיק, שעתידו מאחוריו, תמיד נסוך על שפתיו חיוך אוילי, כאילו הוא אומר אני יודע מה שאתם לא יודעים. הוא מרבה לקפוץ מנושא לנושא, והוא תמיד מה שלא יהיה צריך לתקוף ולבקר את מי שלא יהיה. הוא כאמור, מרבה לקפוץ מנושא לנושא, תוך שהוא משתמש רבות במילה אגב, ממעט לתת נתונים, ומרבה להשתמש בשאלות רטוריות כגון "את יודעת איך יראה התקציב אז?, אני לא".
בתור אחד שקיבל את פרס סוקולוב הייתי מצפה ממנו להרבה יותר, הוא מדגים מדוע הערוץ הראשון בשפל, מדוע משלמים שם משכורות גבוהות למי שמזמן שכח את שיעורי הכלכלה והוא עסוק כל הזמן ברכילות כלכלית תוך שקביעותיו הן פסקניות כאילו מדובר באורקל מאתונה.
השני הוא מתן חודורוב - צעיר, חייכן, גם הוא כעודד שחר יודע הכל, ולא יודע דבר, אבל בניגוד לעמיתו הוא מביא נתונים, אומנם הוא מפרש אותם לעיתים בצורה מעוותת אבל מביא. הוא מביא כתבות תחקיר שטחיות, אבל מביא. לדוגמה הוא הכין כתבה לא מרתקת על תקציב הביטחון, כאשר הוא נמנע מלהיכנס לניתוח כמה הוא מהווה אם מוציאים ממנו את הסיוע האמריקני?, הוא תוקף בחריפות את שכר משרתי הקבע, אולם נמנע לצורך השואה מלהראות את שכרו כטאלנט בערוץ 10.
השלישי גם הוא עתידו מאחוריו - נחמיה שטרסלר הנמנה גם על כתבי
עיתון הארץ. סבר פניו תמיד חמור, גם כאשר הוא מחייך, הוא כבר מזמן שכח את הדברים שלמד, אבל אוהב לתת תאוריות משלו, הוא תומך תמידי בנערי האוצר, גם כאשר הם נופלים פעם אחר פעם בתחזיותיהם, ובשמירה על הקופה.
רק לאחרונה נתן להם תמיכה נלהבת ברפורמת הפטם והחלב, ואפילו
רוני דניאל שאינו כתב כלכלי, ופרסומו בא לו מעינייני ביטחון עשה לו בית ספר בנושא זה . והסוף ידוע הרפורמות מעוכבות הוקמה ועדה לבחינת הנושא מחדש. אז כמשפטו האלמותי של שטרסלר "אז שלא יעבדו עליכם".
כאמור, זאת שלישיה לא מפוארת בתחום שבו הם עוסקים ובנושאים חשובים. מן הדין שהערוצים המעסיקים אותם יקראו אותם לסדר או יחליפו אותם בסוסים חדשים.
