לרגע נדמה שנדידת המדפים, אף עולה בקצבה על נדידת היבשות והלוחות הטקטוניים, ולנגד עיננו היא מתרחשת.

לא מדובר על תופעה אשר נמדדת במכונים עם ציוד רגיש ומשוכלל, אולם כל בר דעת רואה אותה כבר היום.

המדפים מתחילים לשנות את מיקומם, חלקם מצטמצם וחלקם נעלם כלא היה.

חלק מהמדפים עדיין מחזיקים מעמד, חלקם מתחיל לקבל עיוות וחלקם אפילו כבר נסדק ויצא מכלל שימוש.

יש כבר מדפים שלא יכולים לעמוד יותר בנטל ובעומס הכבד של הוצאות השכירות, הארנונה, דמי הניהול, הוצאות ברוטו/נטו, שכר העובדים, הפרסום וכל מיני הוצאות בשימות שונים.

הוצאות השכירות הגבוהות בעיקר של הקניונים, מביאות למצב שבו אנו נראה פחות ופחות חנויות ואטרקציות, שכן הן מעדיפות לא להציג שם. חלקן נודד למרכזים הפתוחים, שם רמת ההוצאות קטנה יותר וחלקן פשוט מעדיף לשנות את אסטרטגיית השיווק שלהם ולמכור יותר ויותר מוצרים דרך האינטרנט (האם תופעת הבאזרים בקניונים לא מראה לכולם, שהקניון הפך למקום נטול עניין, שכן בלעדיהם הקניון הופך להיות מקבץ משעמם של חנויות אשר רק משכפל את עצמו ממקום למקום)?

מאמצים כבירים

רואים תופעה זו הכי טוב בסניפי דואר ישראל, אותו דואר אשר אוהבים להשמיץ, עושה לאחרונה מאמצים כבירים לעמוד בתופעה זו ונראה שהוא אכן עולה על דרך המלך (אם כי לאט) ומצליח למצוא פתרונות יצירתיים לעמוד בעומס החבילות.

נכון הדרך עוד ארוכה, אולם סוף-סוף נראה שמתחילים לעבוד שם בסדר. כל הממתינים בתור רואים את ים החבילות המגיעות מחו"ל, ואת ריבוי חברות המשלוחים והדיוורים למינם - דבר המצביע יותר מכל על היקף ההזמנות של הישראלים באינטרנט - דבר אשר בא בהחלט על חשבון הקניות מהחנויות ומהמדפים.

קיימת נטייה של בעלי עסקים, בעיקר מתחום מוצרי ההלבשה וההנעלה ושאר מוצרי הצריכה, להמעיט בחשיבות ההזמנות באינטרנט וכולם מדברים על אחוזים בודדים, אולם נתון זה אינו מדויק שכן אנשים אשר מזמינים באינטרנט, חשופים גם לרמת המחיר האלטרנטיבי ובדרך זו נמנעים לקנות מהמדפים בארץ חלק מהפריטים.

במילים אחרות, המדפים מתכווצים ונודדים למקומות זולים יותר. ומה יעשו בעלי הקניונים היקרים והמדושנים? בסופו של תהליך, לא תהיה להם ברירה, אלא להוריד את מחירי השכירות ודמי הניהול, אולם זה יהיה כנראה רק אחרי שיצליחו להתיש את בעלי העסקים הקטנים הבינוניים, אשר יאלצו לצאת משם, והקניונים יישארו בעיקר עם העסקים הגדולים ובסופו של דבר, תתהפך הקערה על פיה והקניונים יהיו בידיים של הרשתות הגדולות ולא להפך, והאחרונים יכפו על בעלי הקניונים, שכר דירה נמוך, כנראה בשליש פחות משכר הדירה הנוכחי.

הקניונים בישראל, פועלים היום בדרך דואלית משונה, שכן הם מכירים את התהליך וגם את סופו, אולם בפועל ממשיכים לבנות, אולי בכוח האינרציה עוד קניונים ועוד שטחי מסחר, כאילו אין מחר.

תאוות הבצע של הקניונים תביא אותם בסופו של התהליך לגירעונות ולהפסדים, שכן החזר ההשקעה שלהם עשוי להיות נמוך מהמתוכנן כמאמר המשורר "לא לעולם חוסן" או "איך זה, שגלגל מסתובב לו ", לבחירתם...