|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האם התקנות לחוק להסדר התיידנות בסכסוכי משפחה רוקנו אותו מתוכן? כמה דוגמאות לכך שמרוב רצון למנוע סכסוכים - הם רק יתגברו
|
|
כעס גובר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לפני מספר חודשים נכנס לתוקפו החוק להסדר התיידנות בסכסוכי משפחה, שאמור - לדעת המחוקקים שיזמו את חקיקתו - להפחית את הלהבות בסכסוכי משפחה ולעזור לצדדים להגיע לידי הסכמות, באמצעות אנשי מקצוע מטעם המדינה שיבצעו הליך גישור חובה שכולל לפחות ארבע פגישות.
החוק לא רק מחייב את הצדדים להגיע להליך גישור, אלא אף אוסר עליהם להגיש תביעות משפטיות לתקופה שבין 45 ל-60 ימים - והכל בשם מניעת מעורבות עורכי הדין, שמלהיטים את הסכסוך. בהתאם לכך נקבע, כי הבקשה ליישוב סכסוך עצמה לא תכיל עובדות בקשר לסכסוך, וכי בקשות או תגובות שיכילו "לכלוך" על אחד הצדדים בזמן תקופת עיכוב ההליכים יגרום להטלת הוצאות.
עם זאת, בשל הסעדים הרבים שישנם בתקנות לחוק להסדר התיידנות בסכסוכי משפחה, אפשר לומר שרוב ה"עוקץ" מהחוק הוסר. כך, למשל, התקנות מאפשרות לבקש סעד דחוף בעניין מזונות הילדים (או מזונות האישה) עוד טרם תום תקופת עיכוב ההליכים (תקופה שבה הצדדים לא יכולים להגיש תביעות) במקרה "חריג". מהו מקרה חריג? לא מדובר במקרה בו הזכאי/ת למזונות יהיה ברמה של רעב; מספיק שיגיש את הבקשה הישנה, וישנה רק את הכותרת מבקשה למזונות זמניים לבקשה לסעד דחוף למזונות. האם המחוקק חשב עד הסוף על המשמעות למתן אפשרות לבקשת מזונות, שבמקרים לא מעטים חונקים את החייב ולא מאפשרים גישור בהסכמה?
זאת ועוד, התקנות מאפשרות לאחד מבני הזוג לבקש צווי מניעה, אשר יעזרו לצד המבקש ליישב את הסכסוך למנוע הברחת נכסים. דבר זה הוא מגוחך, בלשון המעטה. הרי ברור שביום שבו ייתנו צווי מניעה על נכסי אחד מבן הזוג והוא ייפגע מבחינה כלכלית, הסיכוי ליישב את הסכסוך ישאף לאפס, בשל הנזק הכלכלי והכעס שמצטבר (לעיתים בצדק) אצל אותו צד. האם המחוקק חשב עד הסוף על מתן אפשרות לצווי מניעה, שבמקרים לא מעטים חונקים את הנתבע ולא מאפשרים גישור בהסכמה?
כל האמור לעיל הוא רק קצה הקרחון ממה שעתיד לבוא. כאמור, התקנות שהותקנו (בתמיכתה של לשכת עורכי הדין) בעצם די מרוקנות את החוק החדש מתוכן, וגורמות לו להיות חוק שמעכב הגשת תביעות, במקום חוק שמעודד גישור והסכמות.
|
| תאריך:
|
21/11/2016
|
|
|
עודכן:
|
21/11/2016
|
|
עו"ד זוהר הר-נוי
|
|
שוק הדיור בישראל מזה למעלה מעשור הוא מחזה אבסורד על-פי כל קריטריון רציונלי. מספר המתיימרים לעסוק בו ולפתור את בעיותיו הולך ותופח במהירות, וככל שהוא תזזיתי יותר, התוצאות עלובות יותר. עוד מעט ניתן יהיה לחשוב שמדובר בגזירת גורל; כמעט כמו מצב המלחמה עם הערבים... . אולם שוק הדיור כולו בידינו, וחוסר המעש בו, גם הוא בידינו. לשלום דרושים שני צדדים, לטיפול בבעיות הפנים, תהיינה קשות ומורכבות כאשר תהיינה אנו זקוקים רק לעצמנו; אני מסרב לקבל טענה שפשוט איננו מסוגלים לכך. "עוז לתמורה בטרם פורענות", שנה לנו מזכיר ההסתדרות הידוע יצחק בן אהרון ז"ל, בשעתו. דומני ששוק הדיור בישראל כיום זקוק לקריאה דומה. מה שהדהד בציבור לשנים רבות אז, ראוי לשימוש גם כיום.
|
|
|
|
|
לאחר חשיפת חדשות ערוץ 10 על פרשת רכישת עוד 3 צוללות ממספנת תיסן-קרופ הגרמנית, מיהר נפתלי בנט, יו"ר מפלגת "הבית היהודי" ושר החינוך, להודיע לציבור הרחב כי "בנימין נתניהו אינו מושחת". פרסום הצהרה זו היה מישגה חמור מבחינה תקשורתית ויכול בהחלט להיות שמי שביקש לברך ייצא מקלל, ורק יגרום נזק לנתניהו. אם עד עתה הועלו בתקשורת דרישות רבות לפתוח בחקירת הפרשה, אך איש לא הציג במפורש טענות על שחיתות המקושרת ישירות לנתניהו, הרי עכשיו, בפעם הראשונה, יצר בנט הקשר שכזה.
|
|
|
|
|
בואו ננסה להבין את המשמעות של הצוללות למדינת ישראל, הדומה מאוד לטעמי למשמעות של הגז.
|
|
|
|
|
התקשורת נכשלה כישלון חרוץ בכל המדינות שבהם נערכו לאחרונה בחירות או משאלי עם. כלי התקשורת תמכו וניבאו תמיד ניצחון למועמדים ולנושאים שהם תמכו בהם ומנגד חזו כישלון למועמדים שהם התנגדו להם, בזו ולעגו להם. כל הנבואות הללו הוצגו תמיד כמסקנות של "ניתוחים מקצועיים" שהתבססו על הסקרים ועל המומחים שכולם מאותו המחנה האידיאולוגי והפוליטי. העיתונות ברוב המדינות בהם נערכו הבחירות והמשאלים היו מחוברים לממסדים הפוליטיים השולטים.
|
|
|
|
|
בדימונה יש מפעל טקסטיל, ולכל מיני רוצחים שמורעלים, מתפוצצים בכל מיני מקומות בעולם, לנו אין קשר, והמטוסים שהשמידו את הכור בסוריה הם ודאי לא מטוסים ישראלים.
|
|
|
|
|
