חיים סרף תבע את סופר-פארם בע"מ ואת שירותי בריאות כללית בבית משפט השלום בירושלים לאחר שהתחסן נגד צהבת B במקום נגד שפעת.
"קיבלת חיסון מוטעה" מכתב התביעה עלה שסרף, יליד 1958, ביקש להתחסן נגד שפעת ו"צויד" במרשם מרופאת המשפחה. ביום 14.11.06 רכש חיסון בבית מרקחת של הסופר-פארם, ובשל טעות הונפק עבורו חיסון נגד צהבת B במקום חיסון נגד שפעת.
ביום 15.11.06 פנה למרפאה של שירותי בריאות כללית והאחות הזריקה לגופו את החיסון מבלי שבדקה וראתה כי אינו חיסון נגד מחלת השפעת אלא נגד צהבת B. לאחר החיסון חש סרף סחרחורות, טשטוש בראייה ופניו הלבינו, אך הוא סבר שמדובר בתופעות הלוואי של החיסון מפני השפעת.
בשעות הערב של אותו יום התקשר אליו הרוקח האחראי בבית המרקחת, ומסר לו שקיבל חיסון מוטעה. לטענת סרף, הידיעה הותירה אותו המום והוא סבל מבחילה ומסחרחורות במשך 4-3 ימים נוספים. "מאז המקרה אני חרד, מתקשה להירדם, מזיע וכל הרגשה של חולי מכניסה אותי לפאניקה", אמר.
סרף, שהיה מיוצג, צירף מכתב שערכה מומחית רפואית ומאחר שלא דובר בחוות דעת ערוכה כדין, משום מה, בית משפט לא ייחס למסמך משקל. לדברי סרף, לאחר שנודע לו על הטעות, חיפש באינטרנט מידע לגבי הסיכונים שבחיסון נגד צהבת B והפנה למאמרים שתיעדו את הסכנות של החיסון נגד צהבת B והאפשרות לחלות בזאבת.
חוסן בשל לחץ בכתב ההגנה, סופר-פארם לא חלקה על טענותיו של סרף, ובתצהיר אישר הרוקח שהונפק חיסון שגוי. "מייד כשנודע לי דבר הטעות, התקשרתי לתובע והסברתי לו שלמעט העובדה שאינו מחוסן נגד שפעת אין כל משמעות תחלואתית לחיסון שקיבל".
האחות בקופת חולים ציינה בתצהירה שאכן סרף פנה לקבלת החיסון והחזיק בידו את החיסון שהביא עימו. "באותה עת היו במרפאה חולים רבים אך לאחר שהתובע הפעיל לחץ לקבל את החיסון, נעתרתי להפצרותיו וחיסנתי אותו". לדבריה, בשל לחץ סרף קיבל החיסון למרות שלא מסר הפניה לביצועו.
לא נגרם נזק לסרף השופט
ארנון דראל פסק שעל הנתבעים לשלם לסרף סכום של 10,000 שקל. לדבריו, שני הנתבעים התרשלו: סופר-פארם בכך שניפקה חיסון שונה מהחיסון שאמורה הייתה לנפק בהתאם למרשם; קופת החולים בכך שהזריקה לגופו של סרף את החיסון מבלי שבדקה שזהו החיסון אותו הוא אמור לקבל.
"בהקשר זה יש להעיר כי אין לקבל את עמדת קופת החולים התולה בהתנהגות התובע את שאירע. דומה כי אין צורך להרחיב על כך כי על אחות המזריקה למטופל חיסון לוודא כי זה החיסון הנכון ואין מקום ל'רפואה מהירה' מקום בו המטופל לוחץ על האחות לטפל בו מייד. שיטה זו, שבה בשל לחצו של המטופל, הטיפול הרפואי הניתן לו אינו מתאים היא שיטה פסולה. מנגד, מדובר בטעות אנוש שמייד כשהתגלתה הודיע עליה מנהל בית המרקחת לתובע ונעשה ניסיון לבדוק אם נלקח החיסון ומתי", אמר השופט.
הוא ציין כי "אף שהפוטנציאל לנזק שיכול להיגרם מטעות כזו יכול להיות גדול יותר ולעיתים אף קטלני במקרה זה לא נגרם לתובע למעשה כל נזק למעט אותה אי נוחות הנובעת מהידיעה שניתן לו חיסון לא נכון".
השופט הוסיף כי הוא לא "מקבל את הטענה כי התובע סובל עד היום מחרדות בשל כך שכן אלה לא נתמכו בחוות דעת רפואית ערוכה כדין והערכת התובע לגבי ההפסדים שנגרמו לו והנזק הלא ממוני שהוסב לו (100,000 שקל) נראית רחוקה מהמציאות. אין להתרשם מהרשימה הארוכה של הסיבוכים האפשריים לחיסון שניתן ודומה כי סיבוכים דומים יכולים להיגרם גם מהחיסון נגד שפעת. מבחינה זו לא הובאה ראיה המצביעה על סיכון ספציפי שהתובע, בחלוף זמן, חשוף לו. גם אם אניח כי מדובר בפגיעה באוטונומיה של התובע הרי שמדובר בפגיעה מזערית שהסכום האמור משקף פיצוי הולם עבור פגיעה זו".
השופט הפנה לאחריות בין הנתבעות, ומצא בהחילו את מבחן האשמה המוסרית, כי יש לחלקה כך שסופר-פארם תישא ב-75% מסכום הפיצוי וקופת החולים ב-25%.
