|
|
אופרה מענגת ובידורית [צילום: יוסי צבקר]
|
|
|
|
|
מהרגע בו נשמעת הפתיחה של "הספר מסוויליה" בהפקה החדשנית של האופרה הישראלית, מלטפים צליליו של ג'ואקינו רוסיני את אוזני הצופים, שנסחפים בקסם של המוזיקה הידועה בניצוחו של ג'ורג' פהליביניאן הלבנוני. הרוזן אלמוויוה (חוויאר אבראו, קומיקאי נפלא) מתאהב ברוזינה היפהפיה (חן רייס הבינלאומית שלנו, בעלת הקול, היכולות, הדרמטית והקומית, ומלאת הקסם). היא בת חסותו של רופא השיניים ד"ר ברטולו (ליונל פיינטרה) שחושק בה לעצמו ומתכוון להינשא לה בעל כורחה.
הגיבור בעלילה הזו הוא הספר פיגארו (אוליוויה גראנד, הבריטון הקומי, שמשחק בכישרון היתולי רב, ומתנועע נפלא). תחבולותיו של פיגרו מחלצות את צמד האוהבים מהמזימה להשיאה לאשמאי הזקן, כשכל סצינה כמעט חושפת את תוכניתם, ועזרתו של פיגארו, שנעשית בתחכום מלא הומור, יוצרת סיטואציות מצחיקות ומבדרות. סוף-סוף אופרה לא טראגית, מענגת ובידורית, כמו שהקהל אוהב.
בימויה המקורי של מרים קלמנט, שחודש בידי ניב הופמן, מעביר את הסיפור לתקופתנו, עם טלפונים סלולריים ועיצוב במה מקורי ביותר, של "קוביה" המסתובבת ומשנה את הרקע בכל צד, כך שגמישות השינויים בתפאורה מעניקה רצף לעלילה החמודה.
תענוג של אופרה, וביצוע מושלם.
