שופט בית משפט השלום בחיפה, יחיאל ליפשיץ, סירב (27.9.11) לאמץ עסקת טיעון בין המדינה לבין נהג שביצע שורה ארוכה של עבירות וסיכן בצורה ניכרת חיי אדם. בעוד המדינה ביקשה לגזור על האיש 6-4 חודשי עבודות שירות, הטיל עליו ליפשיץ שמונה חודשי מאסר בפועל.
אמיר מנסור נהג, בדצמבר 2006, בהיותו בשלילה; ברח משני מחסומים משטרתיים; אילץ את המשטרה לקיים מרדף אחריו; התנגש בקיר בבית מגורים בעוספיה; ברח מהרכב ולמחרת הודיע למשטרה שרכבו נגנב. בשל כל אלו, הוא הורשע במעשי פזיזות ו
רשלנות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, מסירת ידיעות כוזבות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגת רכב בקלות ראש.
המדינה נימקה את הענישה הקלה בחלוף הזמן, בעוד ההגנה טענה שהיו גם קשיים ראייתיים. בתשובה לשאלתו של ליפשיץ, אישרה המדינה שהיו קשיים כאלו, אך לא טרחה לפרט אותם. בשל כך הגיע ליפשיץ למסקנה, כי חלוף הזמן היה הנימוק העיקרי לקולת העונש. על כך הוא אומר, שאכן מדובר בשיהוי משמעותי, אך לא כל שיהוי מצדיק כל הקלה בעונש.
על המקרה שלפניו, אמר ליפשיץ שיש לראותו בחומרה יתרה: "מדובר בהתנהגות פלילית ברף הגבוה. רק בנס לא פגע הנאשם באחרים ורק בנס לא הסתיים האירוע באופן טראגי. אין מדובר 'רק' בעבירות תעבורה, ואף לא בעבירות תעבורה ברף הגבוה. מדובר בהתנהלות פורעת חוק ומסוכנת מעיקרה... למזלו של הנאשם ולמזל שאר המשתמשים בדרך, לא הסתיים האירוע באופן חמור יותר. סבורני, כי יש לבחון את האירוע לא (רק) על-פי תוצאותיו, אלא בעיקר על-פי מעשיו של הנאשם והסיכון הטבוע בהם.
"...על בתי המשפט מוטל תפקיד חשוב בקביעת נורמות התנהגות. קביעת נורמות אלה, בין היתר באמצעות ענישה מרתיעה, חשובה כאשר מדובר בעבירות רשלנות וחשובה שבעתיים כאשר מדובר בעבירות ובנסיבות בהן הורשע הנאשם. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרנו - אין מדובר באירוע נקודתי, אלא באירוע מתמשך שארך זמן ניכר".
עוד ציין ליפשיץ את התנהגותו של מנסור כלפי השוטרים: "מדובר בהתנהגות מעיזת פנים ופורעת חוק, ובתי המשפט מחויבים לשדר מסר חד-משמעי - באמצעות ענישה מרתיעה - כי דרך שכזו, לא תעבור ללא מענה עונשי ראוי". כן הזכיר, כי למנסור עבר פלילי, הכולל שנתיים מאסר בפועל שריצה על עבירות מירמה, רכוש וסמים.
