הרצון במראה אטרקטיבי גובר על החשש מסרטן העור

שיעורי התחלואה בסרטן העור בקרב האוכלוסיה היהודית בישראל, הם מהגבוהים בעולם המערבי, ולמרות זאת אנשים ממעיטים בחשש מסרטן העור ותוצאותיו, כמו גם משייכים את המחלה לגיל מאוחר.

אלו חלק מהממצאים העולים ממחקר חדש שנעשה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון. מטרת המחקר, בשונה ממחקרים אמפיריים שעניינם הרגלי החשיפה לשמש בקרב הציבור הישראלי, היא ליצור גוף ידע שיתרום לקידום התנהגות בריאותית בישראל, וזאת במגמה להפחית את שיעור חולי סרטן העור בישראל.

נכון להיום, גופים כמו משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן משקיעים משאבים רבים כדי להקטין את שיעור שכיחות סרטן העור, אך אינם חוקרים את דפוסי ההתנהגות בשמש מתוך מטרה להבין מתי וכיצד הפרט תופס את החשיפה לשמש כמסוכנת. כדי לעשות זאת, ערכו החוקרים 31 ראיונות עומק חצי-מובנים בקרב האוכלוסיה היהודית בישראל. השלב השני של המחקר התבסס על אסטרטגיית מחקר כמותנית, ובמהלכו נאספו 353 שאלונים.

ניתוח הנתונים מלמד כי המרואיינים פיתחו מנגנון להערכה עצמית באמצעותו הם מחליטים מתי החשיפה לשמש טומנת בחובה סכנה. במחקר התגלו שלושה מצבים בהם החשיפה לשמש נתפשת כמסוכנת.

הסיכון - תלוי בשיקול הדעת

מצב אחד הוא כאשר אנשים מרגישים את חום השמש ומגדירים אותו כמעיק (צורב או חם מדי). כך לדוגמה, שהייה במרחבים מוצלים או ממוזגים, מצבים בהם לא מרגישים בחום השמש או לא רואים אותה ישירות, נחשבים למוגנים. במצב השני, כאשר אדם רואה סימן של כוויה או אודם על עורו, והמצב השלישי הוא כאשר החשיפה מתרחשת בים או בבריכה בין השעות 16:00-12:00.

לדברי החוקרים, ניתוח הממצאים מלמד על קיומם של שלושה דפוסי התנהגות מובחנים. הראשון, בעת חשיפה לשמש במהלך פעילויות בשגרת היומיום, שם המרואיינים כמעט שאינם מתגוננים מהשמש. השני מתרחש בעת שהייה בים או בבריכה בישראל, שם החשיפה לשמש נתפשת כמסוכנת ללא קשר לתנאי הסביבה, וההגנה מהשמש נעשית באופן אוטומטי. הדפוס השלישי מתרחש במהלך חופשה בחוץ-לארץ בעת שהייה בים או בבריכה, שם המרואיינים שוהים פרק זמן ממושך בשמש מתוך מטרה לחזור שזופים לישראל.

המחקר מספק תרומה הן לספרות המחקרית והן לניהול בריאות הציבור בישראל. ראשית, מחקר זה מהווה ניסיון ראשוני ללמוד את דפוסי החשיפה לשמש של הציבור הישראלי. בנוסף, במחקר התגלה כי תפישת החשיפה לשמש כמסוכנת תלויה בשיקול דעתו ותחושתו האישית של הפרט. ליישומים הניהוליים העולים מתוצאות המחקר חשיבות לקידום התנהגות בריאותית מונעת בציבור הישראלי.

ממצאי המחקר מלמדים כי הפרט ממעיט בחשש מסרטן העור ותוצאותיו כמו גם משייך מחלה זו לגיל מאוחר. לטענתו של פרופ' פוריה, הציבור נוהג באחריות יחסית בסביבת הים והבריכה אך נוהג בחוסר אחריות בשגרת היומיום. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מדגישים כי יש להתייחס במסעות פרסום שמטרתם למנוע חשיפה לשמש גם לחשש מסרטן העור אך גם לפגיעה במראה האסתטי שהיא תולדה של החשיפה לשמש.