בקרוב: ניתן יהיה לשנות את צבע העיניים

רופא אמריקני מנסה טיפול חדשני בלייזר שישנה את צבע העיניים.

ד"ר גרג הומר טוען כי טיפול של 20 שניות בלייזר יכול להספיק כדי להסיר את הפיגמנט שבעיניים החומות עד שיהפכו בהדרגה לכחולות. כעת הוא מנסה לגייס 750,000 דולר כדי להמשיך בצעד הבא - ניסויים קליניים.

מומחים בתחום העיניים מזדרזים להזהיר כי הרס הפיגמנט בעין עלול לגרום לבעיות ראייה במקרים בהם כמות רבה מדי של אור חודרת לאישון העין. "סטומה מדיקל", החברה שתשווק את ההליך, מעריכה כי יידרשו 18 חודשים לסיים את בדיקות הבטיחות.

ההליך כולל שימוש במערכת סריקה ממוחשבת המצלמת תמונה של הקשתית ומחשבת באלו אזורים יש לטפל. לאחר מכן נורה הלייזר, בשיטה עליה הוציא ד"ר הומר פטנט, ופוגעת בנקודה אחת בקשתית בכל פעם. לאחר שפגעה בכל הנקודות היא מתחילה שוב, וההליך חוזר על עצמו מספר פעמים. התהליך כולו אורך 20 שניות.

בראיון לחדשות בי.בי.סי., הסביר ד"ר הומר כי "הלייזר מזיז את הפיגמנט שעל פני שטח הקשתית", ומאחר שהוא משתמש בשני תדרים הנספגים על-ידי הפיגמנט הכהה בצורה מלאה, אין סכנה או נזק לשאר העין.

הלייזר למעשה פוגע ומשנה את מבנה תאי הפיגמנט. הגוף מזהה את העובדה שמדובר ברקמות שניזוקו ומייצר בעקבות כך חלבון מסוים, הדומה ל"פק-מן" קטן המעכל את הרקמה ברמה המולקולרית.

לאחר השבוע הראשון של הטיפול, צבע העין הופך כהה יותר כשהרקמה משנה את מאפייניה. לאחר מכן מתחיל תהליך העיכול ולאחר שבוע עד שלושה שבועות מופיע הצבע הכחול. מאחר שהפיגמנט - שנקרא מלנין - אינו מתחדש - הטיפול אינו הפיך.

לייזר משמש כבר כדי לסלק חומרים בעור במסגרת טיפול בשומות ובנמשים.

אין ראיות לנזק

הרעיון, לדברי ד"ר הומר, עלה במוחו באמצע שנות התשעים, סביב הדאגה שהתעוררה בעקבות ניתוחי הלייזר בעייניים. מומחים בתחום הביעו הסתייגות מהרעיון, וטוענים כי הפיגמנט נמצא בעין מסיבה כלשהי, ואם מסלקים אותו הרי שעלולות לצוץ בעיות כמו הבזקים או ראייה כפולה. הדבר דומה למצלמה שלא ניתן לשלוט בכמות האור החודרת פנימה.

ד"ר הומר מצידו מתעקש כי הוא מסיר את הפיגמנט רק משטח פני העין, לעובי של שליש עד חצי מעוביו של הפיגמנט בגב הקשתית ולכן אין לכך משמעות רפואית. הוא טוען גם כי המטופלים יסבלו פחות מרגישות לאור בהשוואה לאלו שנולדו עם עיניים כחולות. הוא מדגיש גם כי לאנשים עם עיניים חומות יש כמות פיגמנט רבה יותר באזורים אחרים של גלגל העין, וברובו הוא אינו פוגע.

עד כה ערך ד"ר הומר 15 ניסויי בטיחות שונים, לפני ואחרי ההליך, לאחר יום, לאחר מספר שבועות ולאחר שלושה חודשים, ולא זיהה כל ראיה לנזק.

ד"ר הומר עבד בעבר כעורך דין בתעשיית הבידור בלוס אנג'לס, אך ויתר על המקצוע באמצע שנות ה-90 כדי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה.

את הבקשה הראשונה לפטנט לטיפול בלייזר הגיש בשנת 2001. אך רק בשנת 2004 החל לבצע ניסויים בבעלי חיים. ניסויים בבני אדם נעשו תחילה בגופות, ואז בחולים במקסיקו בחודש אוגוסט 2010. 17 איש טופלו עד כה. כולם קצרי-רואי משמעותית, שהוצעה להם השתלת קרנית בתמורה להשתתפות בניסוי.

עבודתו של ד"ר הומר נבדקה על-ידי צוות מומחים לאופטיקה כדי לוודא כי היא עומדת בסטנדרטים הרצויים.

המימון לו מחכה ד"ר הומר ישמש כדי לסיים ניסויי בטיחות עם שלושה אנשים נוספים. לאחר מכן תגייס Stroma Medical חמישה-עשר מיליון דולר נוספים כדי לייצר מאות לייזרים ולשווק אותם לחו"ל - בתוך 18 חודשים. השיווק בארצות הברית צפוי להיות ממושך יותר משום שנדרש זמן ארוך יותר לקבלת אישורים.