הסניגוריה הציבורית קוראת להסדיר בחקיקה את השימוש במידע הנאגר במצלמות האבטחה שמתקינות רשויות מקומיות ברשות הרבים. "השילוב המבוזר בין היוזמות העצמאיות מוביל לאפקט מצטבר של פריצה גסה של גבולות הפרטיות. פגיעה כזו בזכות חוקתית חייבת לעמוד בדרישות פסקת ההגבלה החוקתית, המחייבת כי פגיעה בזכות חוקתית תיעשה בחוק או בהסמכה מפורשת בחוק", אומרות הסניגורית הארצית, איילת עוז, וסגנית, ד"ר חגית לרנאו.
השגותיה של הסניגוריה הציבורית הועלו (20.2.12) בפני ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים,
יורם כהן, בתגובה לטיוטת תקנות שהכינה רמו"ט בנוגע לשימוש במאגר שבמצלמות האבטחה. "הסניגוריה הציבורית סבורה כי קיים פגם מהותי בכך שהרשויות המקומיות משנות, הלכה למעשה, את האיזונים הבסיסיים בין החברה לפרט בחברה ליברלית ומפקיעות את המרחב הציבור בתהליך מואץ ללא כל הסדרה חוקית, כאשר כל רשות מקומית (ולעיתים, אף מוסדות שונים בתוך אותה רשות, כגון בתי ספר וכד') פועלת בעניין זה כראות עיניה", אומרות עוז ולרנאו.
לאחר שהציעו להסדיר את הנושא בחקיקה, הוסיפו עוז ולרנאו: "כי עד לרגולציה מלאה של הנושא, שתסתמך על בדיקה מעמיקה של יעילות השימוש במצלמות מעקב, יש להקפיא את המצב הקיים, כך שהרשויות המקומיות והמשרד לביטחון פנים לא ימשיכו לקדם את הנושא עד לגיבוש ההסדרים החוקיים והחוקתיים הנדרשים".
עוד סבורה הסניגוריה הציבורית, כי "יש להגדיר את סמכויותיהן של הרשויות המקומיות באופן חד וברור, המפריד בין שימוש מותר וראוי לבין שימוש אסור ובלתי-חוקי בכלי זה. הסתפקות בקביעת 'כללי עזר' להפעלת
שיקול הדעת המנהלי מהווה כלי חלש מדי לפיקוח על הרשויות המקומיות, ומן הראוי שרמו"ט תקדם רגולציה של כללים ברורים, אשר יצביעו על הגבולות הראויים בגוף ההנחיה עצמה".
