בנק ישראל מתריע מפני ההשלכות של גידול אחוז הקשישים באוכלוסיה בישראל, ומזהיר כי ההתפתחויות הדמוגרפיות צפויות להגדיל את ההוצאה הציבורית על טיפול ממושך בקשישים בסדר גודל של 30% לפחות, עד שנת 2019, וביותר מ-300% עד שנת 2059.
בקטע שמפרסם הבנק מתוך דוח בנושא מערך השירותים הציבוריים לטיפול ממושך בקשישים בישראל, עולה כי בשנת 2010 עמדה ההוצאה הציבורית על טיפול ממושך בקשישים על כ-5.8 מיליארדי שקלים, כ-0.7% תוצר - וההוצאה הלאומית (הציבורית והפרטית) לטיפול ממושך בקשישים הגיעה בשנה זו לכ-9.9 מיליארדים (1.2 אחוזי תוצר).
עוד עולה מהדוח, כי יחס ההוצאה הציבורית לתוצר בישראל נמוך מאשר במדינות ה-
OECD, גם כאשר מביאים בחשבון שהאוכלוסיה בארץ צעירה יחסית למדינות החברות בארגון. נוסף על כך, שיעורה של ההוצאה הפרטית על טיפול ממושך בקשישים בסך ההוצאה (הציבורית והפרטית) גבוה ביחס למדינות החברות ב-OECD.
השירותים הציבוריים לקשישים - מתכון להגדלת אי-השוויון
מערכת השירותים הציבוריים לטיפול ממושך באוכלוסיית הקשישים בישראל לוקה כבר עתה במספר מאפיינים בעייתיים, למשל: השירותים המוצעים והפיקוח עליהם מצויים באחריותם של מספר גורמים שונים - ללא גוף מקשר ביניהם - דבר המשפיע על איכות השירות למטופלים וגורם לחוסר יעילות; בחלק ממבחני ההכנסות כרוכים הליכים ביורוקרטיים מורכבים, הגורמים למיצוי לא מלא של זכויות המטופלים וגידול של הוצאותיהם ביחס לחלופות; מתרחב היקפם של שירותי הטיפול הממושך והביטוחים הסיעודיים הפרטיים - תהליך שעלול להגדיל את אי-השוויון בצריכת שירותי הסיעוד בעתיד.
על-רקע הגידול הצפוי של מספר הקשישים ושל חלקם באוכלוסיה, יש צורך חיוני בשיפור ובייעול של שירותי הטיפול הממושך בקשישים, תוך התחשבות בהשלכות הצפויות של השינויים הדמוגרפיים העתידיים על מצבם הכלכלי של הקשישים ועל היצע המטפלים בהם.
במסגרת זו יש למצוא דרכים להגברת התיאום בין השירותים השונים בקהילה ובמוסדות ולייעול מבחני ההכנסות באופן שישפר את השירות הציבורי לקשישים ולבני משפחותיהם ויסייע להם למצות את זכויותיהם. מומלץ כי הרפורמות המוצעות בתחום הסיעוד יתמקדו בתכנון מבנה השירותים הציבוריים לקשישים - בקהילה ובמוסדות - ואופן מימונם, בהתאם להתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות.
