שינויי האקלים עליהם אחראים בני האדם הם המניע העיקרי העומד מאחורי הופעתה הלא צפויה של קבוצת חיידקים בצפון אירופה, שעלולה לגרום לדלקת הקיבה והמעיים. אלו הממצאים העולים ממחקר חדש שנעשה על-ידי קבוצת מומחים בינלאומיים.
המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Climate Change, מספק חלק מהראיות המוצקות ביותר לכך שדפוסי התחממות של הים הבלטי עולים בקנה אחד עם הופעתם של זיהומים חיידקיים מסוג Vibrios (פסיקון) בצפון אירופה.
Vibrios היא קבוצת חיידקים הצומחת בדרך כלל בסביבות ימיות חמות וטרופיות. החיידק עלול לגרום גם לזיהומים שונים בבני אדם, מכולירה ועד לתסמינים דומים לאלו של דלקת הקיבה והמעיים, כתוצאה מאכילת סרטנים וצדפות חיים או נאים, או מחשיפה למי ים.
לצורך המחקר הנוכחי, צוות מדענים ממוסדות בבריטניה, בפינלנד, בספרד ובארצות הברית בדק תיעוד של טמפרטורות פני הים ונתוני לווינים, כמו גם נתונים סטטיסטיים על מקרים של Vibrio באזור הים הבלטי.
הם גילו כי מספר המקרים ותפוצתם באזור הים הבלטי היו קשורים בצורה משמעותית לעליות בטמפרטורות פני הים. בכל שנה בה עלו הטמפרטורות במעלה, עלה מספר המקרים בכמעט 200%. העלייה הגדולה ביותר במספר מקרי הזיהום בחיידק, שנראתה במהלך השנים של הופעת גלי החום, מצביעה על כך ששינויי אקלים אכן גורמים לזיהומים, כתבו החוקרים.
מחקרים מראים כי העלייה בפליטת גז החממה גורמת לעלייה בטמפרטורות העולמיות הממוצעות ב-0.17 מעלות צלזיוס כל עשור בין השנים 2010-1980.
גם בישראל
המחקר הנוכחי התמקד בים הבלטי במיוחד משום שהוא התחמם בשיעור חסר-תקדים של 0.063 עד 0.078 מעלות צלזיוס בשנה בין השנים 2010-1982, כלומר ב-7.8-6.3 מעלות במאה שנה. סביבה זו מייצגת את ההתחממות הימית המהירה ביותר שנבדקה עד כה בכדור הארץ.
חיידקים ימיים רבים משגשגים במי ים חמים ודלים במלח. בנוסף להתחממות, שינוי האקלים גרם למספר רב יותר של גשמים כבדים ותכופים, שהפחיתו את תכולת המלח בשפכי הנהרות ובקו החוף. כשטמפרטורות האוקיינוסים ממשיכות לעלות ואזורי חוף באזורים צפוניים הופכים מלוחים פחות, חיידקי ה-Vibrio מופיעים גם באזורים חדשים.
התפרצויות של Vibrio הופיעו גם באזורים קרים יותר כמו צ'ילה, פרו, ישראל, צפון-מערב ארצות הברית וצפון-מערב ספרד, והם עשויים להיות קשורים לדפוסי ההתחממות.
מעט מאוד מחקרים בחנו את הסיכון של זיהומים אלו באזורים מרוחקים מקו המשווה, אך הסיכויים להידבק בזיהום של vibrio באזורים אלו נמוכים יחסית, ועדיין נדרשים מחקרים נוספים שיתמקדו באזורים בהם המחלות מקומיות ושכיחות יותר.
התפרצויות קודמות של vibrio באזורים קרים יותר ייוחסו בדרך כלל לאירוע ספורדי או למצבים מיוחדים, ולא כתגובה לשינוי אקלים ארוך-טווח, משום שההשפעות של ההתחממות העולמית יכולות לבוא לידי ביטוי באזורים מרוחקים מקו המשווה ובאזורים שחסרים לגביהם נתונים אקלימיים היסטוריים.
