אם יהודייה אשר הסיתה את בתה נגד אביה הערבי לא תקבל מזונות בגין בתה, עד אשר תסכים הבת לפגוש את אביה. כך קבעה (20.2.13) שופטת בית המשפט למשפחה בקריות,
אספרנצה אלון.
הילדה היא בת עשר ונולדה מחוץ לנישואין לבני הזוג. כיום מנהלת האם אורח חיים דתי והיא נשואה ואם לשלושה ילדים נוספים, בעוד האב חי עם בת זוגו וילדיה. האב חויב בתשלום מזונות בסך 1,400 שקל, אך הפסיק לשלמם בשל הקרע עם הבת, והאם מקבלת אותם מהביטוח הלאומי (1,700 שקל בחודש בערכים ריאליים).
אלון מצאה, כי האם ובעלה יצרו אצל הילדה רושם שלילי ביותר של אביה, עד כדי כך שהיא כינתה אותו "ההוא שהשאיר אותה לבד, רעבה, כאשר הייתה בת ארבעה חודשים, וגם שהיה קצין של הערבים וארגן אוטובוסים שיתפוצצו". הילדה גם רואה את בעלה של אימה כאביה האמיתי, ומסרבת בכל תוקף להיפגש עם אביה הביולוגי. האם טענה, כי היא רוצה שבתה תיפגש עם אביה כחלק מערכי "כבד את אביך ואת אמך", אך אלון אומרת שפיה וליבה אינם שווים.
"עמדתם השלילית המתמשכת של האם ובעלה, הרואים באב כאויב המסוגל להתפוצץ עם הילדה ו/או לחטוף אותה, נוכל ונצלן שאינו באמת רוצה בטובת הקטינה, בצירוף אמונתם כי הקשר בינו לבין הקטינה רק יזיק לקטינה, הובילו לסרבנות קשר קשה של הקטינה כלפי אביה. לקטינה אין צורך באביה ובלשונה, 'אתה כבר לא אבא שלי', 'מ. הוא האבא החדש שלי'", אומרת אלון.
לדברי אלון, "אין הקטינה יכולה לאיין את אביה, ובאותה עת לעמוד על זכותה לגביית מזונות. לטעמי, אין להתיר מצב בו בת תתייחס אל אביה כאל אויב, תתעלם כליל מרצונו להיות עמה בקשר ובאותה עת תמשיך ותדרוש ממנו כי יישא במזונותיה, וזאת כאשר לא נפל כל פגם בהתנהגותו כלפיה ובוודאי שלא פגם המצדיק התנהגות עוינת וקיצונית זו. חובתה של הקטינה לכבד את אביה וזו גם טובתה".
בסיום פסק הדין מפנה אלון לדברי הרמב"ם והשולחן-ערוך, אשר פסקו שאדם חייב לנהוג "מקצת כבוד" גם באביו שאינו יהודי. חובה זו, אומר הרב משה פינשטיין, אינה מדין כיבוד אב ואם, אלא מדין הכרת הטוב על כך שהביאוהו לעולם הזה ועל הטובה שגמלוהו עד עתה. ואלון מוסיפה: "הגדרת 'מקצת כבוד' היא כל דבר שעושהו לא ייחשב בעיני הבריות ככפוי טובה".
האם חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל. את האב ייצג עו"ד אירני ויטולד, ואת האם - עו"ד אריה אבריאלי.
