מאז נבחר חבר הכנסת
משה פייגלין (הליכוד ביתנו) לתפקידו, המשטרה אינה מאפשרת לו לקיים את מנהגו כבר שנים רבות לעלות להר-הבית מדי חודש. לאחר שביקש לממש את חסינותו ולבדוק את שמירת החוק בכל חלקי ההר.
ערב יום עלייתו הקבוע בי"ט לחודש העברי, התקשר אליו מפקד מרחב דוד במשטרה בהודעה שבהוראת ראש ה
ממשלה המשטרה לא תאפשר לו להכנס למתחם הר-הבית.
בעקבות הוראתו של בנימין פנה פרקליטו של פייגלין, עו"ד אביעד ויסולי, אל היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין בדרישה לפתיחת חקירה פלילית כנגד ראש הממשלה.
ויסולי טען שהוראת ראש הממשלה נגועה ב"חשדות ממשיים למספר עבירות פליליות חמורות שעבר, לכאורה, ראש הממשלה
בנימין נתניהו". הוראתו למנוע מח"כ פייגלין גישה חופשית להר-הבית, ופגיעתו ברגשותיו כלפי אותו מקום, נטען, מהווים עבירה על סעיף 2 בחוק השמירה על המקומות הקדושים הקובע: שהעושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות, דינו - מאסר חמש שנים". לדבריו, "ראש הממשלה גם עבר על חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, הקובע, ש"שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי".
בתשובה ששלח היום (ג', 18.6.13) היועץ המשפטי לממשלה אל עו"ד אביעד ויסולי, נכתב כי "ההחלטה לאסור את עלייתו של ח"כ פייגלין להר-הבית התקבלה לאחר אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לכך, על-דעת הדרג המדיני המוסמך, ועל-פי המלצת המשטרה וגורמי הביטחון. ההחלטה למנוע את העלייה להר התבססה על ניסיון העבר, לרבות זה הנוגע לדרך התנהגותו של ח"כ פייגלין בהר-הבית, ועל כך שח"כ פייגלין הודיע באחרונה כי אין בכוונתו לתאם את ביקוריו במקום עם משטרת ישראל, נוכח טענות שונות מטעמו".
בסיום תשובת היועץ המשפטי נכתב כי "הערכת המשטרה וגורמי הביטחון הייתה כי במכלול הנסיבות, עליית ח"כ [פייגלין] להר-הבית עלולה לגרום לפגיעה פוטנציאלית בבטחון המדינה, ועל כן נמנעה עלייתו להר".
"תשובה הסותרת את פסיקת בג"ץ"
במטה ארגוני המקדש, לא נותרו חייבים ואמרו כי תשובתו של וינשטיין מעלה חששות קשים באשר להצהרות שקר, להפרות חוק ולעירוב שיקולים פוליטיים בכל הקשור לחופש האזרח בהר-הבית, דווקא מצד הגורמים המופקדים על שמירת החוק והגנת האזרח. לדברי המטה, פעולתם בעניין מהווה בזיון בית המשפט, רמיסת החוק, וזלזול מופגן בפניות אליהם לתיקון התנהגותם.
יו"ר המטה המשותף של ארגוני המקדש, אביעד ויסולי, אמר: "תשובת היועץ המשפטי לממשלה בנושא איסור העלייה של ח"כ משה פייגלין להר-הבית סותרת את דברי המשטרה, כפי שנמסרו בידי מפקד מרחב 'דוד', שאמר כי קיבל הוראה מראש הממשלה, את העובדות ולפיהן פייגלין לא הודיע כי אין בכוונתו לתאם את ביקוריו עם המשטרה לפני שעלייתו נמנעה ואף נהג להפך וכן את פסיקת בג"ץ".
על-פי פסיקת בג"ץ, כדי להגביל עלייתו של כל אדם (ולא רק חבר כנסת) להר-הבית, אין די ב"פגיעה פוטנציאלית בבטחון המדינה". בג"ץ פסק מפורשות כדברי הנשיאה
דורית ביניש [בג"ץ 4776/06]:
-
"אין די בחשש ערטילאי או רחוק לשלום הציבור שייגרם אם תמומש זכות עלייתו של העותר להר-הבית. יש צורך בחשש קונקרטי המצביע על סכנה קרובה לוודאי לפגיעה קשה בביטחון הציבור. הערכת קיומו של חשש כאמור תעשה על-יסוד מידע מבוסס המתייחס לא רק לניסיון העבר הרחוק אלא גם לניסיון העבר הקרוב או מידע באשר להווה; והכל בהתחשב בנתוני הזמן והמקום בעת בחינת הבקשה וכלל נסיבות העניין בכל מקרה קונקרטי"
לאור זאת פסק בג"ץ כי
"הזכות לחופש הביטוי והפולחן וכן זכות הגישה למקומות הקדושים ייסוגו לאחור, בהתקיים סכנה קרובה לוודאי לפגיעה קשה וחמורה בשלום הציבור" [בג"ץ 4776/06].
ארגוני המקדש אומרים כי מניעת עלייתו של כל אדם להר הבית בנימוק של סכנה פוטנציאלית סותרת את פסיקת בג"ץ בשורה ארוכה מאד של פסיקות, קל וחומר ביחס לחבר כנסת שחוק החסינות עומדת לצידו, בין היתר למקרים מעין אלו.
בנוסף לכך, ציינו, בג"ץ קבע כי הסמכות להחליט על הגבלת הכניסה להר הבית היא של המשטרה בלבד, וכאשר היועמ"ש מודה כי הוא עירב בהחלטה את "הדרג המדיני המוסמך" משמעותו עירוב שיקולים פוליטיים בהחלטה.
עו"ד ויסולי הודיע כי בכוונתו לפנות ליועמ"ש ולהעמידו על חומרת העניין.
