המדינה תובעת ממפעלי ים המלח תמלוגים של 291 מיליון דולר בבוררות המתנהלת בפני השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן ועורכי הדין אלקס הרטמן ורם כספי. הבוררות נמצאת בשלביה האחרונים והפסק צפוי עד סוף השנה. כך מגלה פסק דין של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יגאל מרזל.

המדינה טענה, כי מפעלי ים המלח לא שילמו מזה שנים את התמלוגים כפי שנקבע בכתב הזיכיון שלהם. לדברי המדינה, בעוד שבעבר היא קיבלה שקל אחד של תמלוגים כנגד כל שלושה שקלים של דיבידנדים שחולקו לבעלי המניות של כי"ל (בעלת השליטה במפעלי ים המלח), כיום היא מקבלת שקל אחד כנגד כל 13 שקלים של דיבידנד. מפעלי ים המלח טוענים מצידם, כי התמלוגים משולמים בהתאם לזיכיון.

פרטים אלו נחשפו בהחלטתו של מרזל (יום ב', 15.7.13) לאפשר את פרסום הפרוטוקולים של הבוררות, למעט סודות מסחריים של מפעלי ים המלח. מרזל דחה את בקשת החברה למנוע את הפרסום וקיבל את עמדת המדינה, לפיה ניתן לפרסמם. בכך נענתה המדינה לבקשתם של אגודת אדם טבע ודין ושל התנועה לאיכות השלטון.

מרזל פותח בציינו, כי בוררות מטבעה היא חסויה בניגוד לעיקרון פומביות הדיון של מערכת המשפט. ואולם, כאשר המדינה היא צד לבוררות, חלים עליה כללי הגילוי שנקבעו בחוק חופש המידע לגבי רשות ציבורית. לכן, אם לא חלות הנסיבות שנקבעו בחוק לאי-מסירת המידע - יש למוסרו. בוררות גם אינה "שפיטה לפי דין" ולפיכך חוק חופש המידע חל עליה, ממשיך מרזל.

מכאן עובר מרזל לדון בסייגים שנקבעו בחוק חופש המידע וקובע, כי הם אינם חלים בעניין הנדון. הסייג של פגיעה בפרטיות אינו חל משום שמפעלי ים המלח הם תאגיד ולא אדם; אין איסור בדין על מסירת המידע; אין מקום למנוע פרסומו של מידע שאינו פוגע בסודות מסחריים; ומפעלי ים המלח לא מסרו את המידע לבוררים תוך התניה מפורשת שהוא יישאר חסוי.

עם זאת, מרזל מסייג את קביעתו לגבי סודות מסחריים ואומר, כי אין מקום שבית המשפט הוא שיקבע מהם במקרה הספציפי. לפיכך, הורה מרזל למפעלי ים המלח להגיש למדינה בתוך שבועיים "התנגדות פרטנית ומצומצמת למסירת חלקים ספציפיים במידע שהתבקש". לאחר מכן, תחליט המדינה סופית איזה מידע יימסר למבקשות.

מפעלי ים המלח חויבו לשלם 30,000 שקל למדינה ו-10,000 שקל לכל אחת מן התנועות. את מפעלי ים המלח ייצג עו"ד עדי קפלן, את המדינה ייצגה עו"ד אחוה ברמן, את אדם טבע ודין ייצגה עו"ד דנה טבנצ'יק, ואת התנועה לאיכות השלטון - עו"ד אליעד שרגא.