ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה (יום ד', 24.7.13) דיון דחוף בהשלכות של החלטת משרד הביטחון להפסיק לרכוש יריעות אחסון ממפעל העוגנפלסט עבור צה"ל ולרכוש אותן ממפעל בארה"ב.
ח"כ
רוברט אילטוב, שיזם את הדיון, הסביר כי מפעל העוגנפלסט פיתח את היריעות ביחד עם מערכת הביטחון, לצורך שמירה על כשרות טנקים, רק"מ (רכב קרבי משוריין) ותחמושת לעתות חירום. אילטוב הוסיף כי מהמכרז שפרסם משרד הביטחון עולות תהיות, ביניהן צמצום דרישות האחריות מספק היריעות האמריקני, שמשמעותו, לדבריו, חיסול של מפעל ישראלי על כל עובדיו.
מנכ"לית מפעל העוגנפלסט, שושי ארביב, ציינה כי למפעל מחזור מכירות של כ-100 מיליון שקל והוא פיתח את היריעות המדוברות בשנות ה-70', כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים. היא הוסיפה כי היריעות צריכות להינתן עם 5 שנות אחריות והמפעל מעניק אפילו 10 ו-15 שעות אחריות. לדבריה, היצרן האמריקני נדרש לתת רק שנה אחריות ממועד הייצור - כשהמשמעות היא שהיריעות שאמורות לשמור על הכלים של צה"ל יהיו בפועל ללא אחריות. היא הוסיפה כי היריעה של היצרן האמריקני נבדקה במפעל העוגנפלסט ונמצאה נחותה מהיריעה הישראלית כשעלותה דומה. עוד ציינה ארביב כי היריעות החדשות לא יחזיקו מעמד יותר משנה, כך שתידרש תחלופה גבוהה שלהן ואם הן לא יוחלפו הכלים של צה"ל ייפגעו.
"למשרד הביטחון אין התקשרות ישירה עם העוגנפלסט"
ראש חטיבת אספקת חומרים וציוד במשרד הביטחון, ישראלה פרידמן, הבהירה כי למשרד הביטחון אין התקשרות ישירה עם העוגנפלסט, אלא עם יצרן הכיסויים ולא עם יצרן היריעות. היא הוסיפה כי המשרד תומך בתעשייה הישראלית ברכש של מיליארדי שקלים. "ב-3 השנים האחרונות הסתכם רכש הכיסויים ב-250 אלף שקל בלבד, ואין בין זה ובין יציבות מפעל העוגנפלסט כל קשר", אמרה. עוד הוסיפה פרידמן כי אין למשרד כוונה להגדיל את רכש הכיסויים. ארביב העירה כי הדבר עלול לגרום להזנחה חמורה יותר. ברוורמן הוסיף כי יפנה בנושא לשר הביטחון ויבקש ממנו לבדוק את הנושא ולדווח לוועדה על הנושא בשנתיים הקרובות.
ראש ענף ציוד לוגיסטי באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, סגן אלוף אבנר בן זקן, התייחס לטיב המוצר האמריקני ואמר כי הוא טוב מאוד ועומד באופן מלא בדרישות הצבא. לדבריו, במסגרת התייעלות הוחלט כי אין צורך ב-5 שנות אחריות שיש להן משמעות כלכלית. הוא הוסיף כי השאלה היא לא אם מפעל העוגנפלסט יהיה בסכנה, אלא אם הוא יגדיל או לא יגדיל את מחזור המכירות שלו.
ח"כ
משה פייגלין ביקש כי הוועדה תקיים דיון מקיף בכל נושא "ההשלכות ההרסניות", לדבריו, של הסיוע האמריקני על התעשייה הישראלית והמשק: "דווקא דבריו של סא"ל בן זקן שכנעו אותי שהמוצר הישראלי טוב יותר ואני כבר רואה את הבעיות שיהיו במוצר האמריקני ללא יכולת אמיתית לפקח עליהן".
ח"כ אילטוב אמר כי אין כוונה להעמיד את משרד הביטחון למשפט שדה, אלא להתייחס גם לבעיה הרחבה יותר של נושא הרכש. "צה"ל הוא צבא העם, שמקבל מיסים מהעם, ואם הוא לא יחזיר לעם וירכוש מהתוצרת המקומית הכלכלה תצטמק וגם תקציבו ייפגע", אמר אילטוב שביקש לשקול שוב את ההחלטה.
היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו לקיים דיון נרחב יותר בהשפעות הסיוע האמריקני על הכלכלה והתעשייה הישראלית. הוא חזר על כוונתו לפנות לשר הביטחון משה יעלון על מנת שיבדוק את הטענות בדבר כשירות היריעות האמריקניות וידווח על כך לוועדה.
