הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון ידון בשאלה האם הליכי גבייה מינהליים פאסיביים כפופים לדיני ההתיישנות. כך קבעו (יום ב', 18.11.13) השופטים
עדנה ארבל,
עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז. ההרכב ייקבע בידי הנשיא
אשר גרוניס.
השופטים קיבלו בנקודה זו את בקשת היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין. היועץ מבקש מבית המשפט העליון לקבוע, כי הליכי גבייה מינהליים פאסיביים אינם כפופים לדיני ההתיישנות אלא לדיני השיהוי, ולפיכך הרשויות יכולות לגבות חובות מאזרחים בלא קשר לשאלת ההתיישנות, ובלבד שהן אינן משתהות בנקיטת הליכי הגבייה. זאת, באמצעות סירוב להעניק אישורים על העדר חובות והתנייתם בתשלום החובות.
לדברי הפרקליטות, "בהעדר גבייה מינהלית, לא רק שתימנע האכיפה כלפי הסרבנים ותוסר ההרתעה כלפי הציבור כולו, אלא שלנוכח העדר גבייה כלפי הסרבנים עלול להתערער הבסיס המוסרי והאזרחי לביצוע מרצון של תשלומי החובה ע"י האזרחים שומרי החוק", נאמר בעמדת היועץ.
סוגייה של מיליארדי שקלים
הדברים הוצגו במסגרת ערעורה של עיריית חיפה על קביעתו של בית המשפט המחוזי בעיר, לפיה לא רק שדיני ההתיישנות האזרחית חלים על גבייה מינהלית, אלא שהדברים נכונים גם ביחס לגבייה מינהלית פאסיבית. כלומר, לא רק שהרשויות הציבוריות אינן יכולות לנקוט באמצעים לגביית חובות בחלוף תקופת ההתיישנות, אלא הן אף מחויבות לתת לחייב אישור על העדר חובות, הדרוש לצרכים שונים כגון העברת בעלות על נכס בטאבו.
לדברי משרד המשפטים, מדובר בסוגייה עקרונית בעלת השלכות כלכליות בהיקף של מיליארדי שקלים, משום שחוקים רבים מסמיכים רשויות ציבוריות שונות לגבות מכוח פקודת המיסים (גבייה) את סוגי המס השונים, אגרות, היטלים, ארנונות, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, קנסות, עיצומים כספיים, אגרת
רשות השידור ועוד.
בהלכת נסייר שניתנה ביוני 2010 קבע בית המשפט העליון, כי הליכי הגבייה המינהליים כפופים לדיני ההתיישנות האזרחיים. פסק הדין ניתן במסגרת תביעת ארנונה בין אזרח לבין עירייה, כאשר עמדת היועץ המשפטי לא התבקשה למרות השלכותיה העקרוניות של הסוגייה.
"הסרבנות לא תועיל"
באפריל 2012 פרסם וינשטיין הנחיה בנושא הפעלת הליכי גבייה מינהליים. נקבע בה, כי רשויות שישתהו מעבר לשלוש שנים בגביית חובות, לא יוכלו לנקוט בהליכי גבייה מינהליים, אלא בהתקיים נסיבות חריגות.
לדברי וינשטיין בעמדתו כעת, קשה להשלים עם תוצאה לפיה בעלי תפקידים יתנו אישורים על העדר חובות, על-אף שהחובות קיימים ועומדים בעינם ואין כל סיבה או טעם שלא להפעיל לגביהם גבייה פאסיבית. "תכלית הגבייה המינהלית הפאסיבית היא להעביר לסרבני המס את המסר שסרבנותם לא תועיל להם, היות שממילא ייאלצו לשלם את חוב המס כאשר יגיעו לבקש אישור להעברת הנכס". לפיכך, כל קביעה אחרת משמעה "עידוד החייבים להסתיר נכסים על-מנת שגבייה אקטיבית לא תישא פרי, למשוך זמן ולנסות להגיע לחלוף תקופת ההתיישנות".
