"לדידי, שם טוב עומד במדרגה גבוהה, וכדי להגן עליו ראוי אף להגביל את חופש הביטוי". כך אומר (יום ו', 22.11.13) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, במאמר בבטאון השבת הדתי "שבתון". רובינשטיין הוא אחד מתשעת השופטים הדנים שוב בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בתביעת הדיבה של רב-סרן ר' נגד אילנה דיין.

רובינשטיין מצטט בנקודה זו פסק דין שכתב בעבר ומסביר: "בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו מצאנו איסור חוקתי על פגיעה בכבודו של אדם באשר הוא אדם (סעיף 2) וזכות להגנה על כבוד האדם (סעיף 4). הייתכן לחלוק על כך ששמו הטוב של אדם הוא חלק מכבודו?".

רובינשטיין עומד בהרחבה על ההתנגשות בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, "בעולם שבו החברה המערבית מקדשת את חופש הביטוי כעיקרון-על, החיוני כמובן לדמוקרטיה". לדבריו, יש המעניקים את הבכורה לחופש הביטוי, יש הסבורים שיש לאזן בין שתי זכויות אלו, וכאמור - הוא עצמו סבור שהזכות לשם טוב עשויה לגבור על חופש הביטוי.

"סוגיות אלה מתעצמות בעידן הווירטואלי", מוסיף רובינשטיין. "הקלות הרבה שבה ניתן לפגוע בזולת ובשמו הטוב אומרת דרשני; ועל-פי הפסיקה כפי שהיא כיום, אלא אם כן יתערב המחוקק ויתן דעתו, גם קשה מאוד - למשל - להתחקות אחר זהות משמיץ אנונימי".

רובינשטיין שואל: "האם ניתן בכלל להיאבק בגלים הגבוהים, אדירים משברי ים הללו של לשון הרע בראש כל חוצות". והוא משיב: "אין תרופת פלא" - וממליץ ללמוד מדי יום את ספריו של ר' ישראל מאיר הכהן מראדין, "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון". לדברי רובינשטיין, לימוד כזה "אולי לא יעביר כליל את נטיית הלב החברתית של 'וכולם [נכשלים] בלשון הרע, אך ניתן להניח ולקוות שישפר".