חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו את המנגנון שמאפשר לחיידקים לשרוד טיפול אנטיביוטי - גם אם הם אינם עמידים לאנטיביוטיקה. גילוי זה סולל את הדרך לשיפור הטיפול הרפואי במגוון רחב של זיהומים חיידקיים. החוקרים רשמו פטנט על הגילוי באמצעות "יישום" - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית.
החוקרים מסבירים, כי לצד חיידקים שעברו מוטציה שהפכה אותם לעמידים בפני אנטיביוטיקה, קבוצה נוספת של חיידקים שאחראית לכישלון טיפולים אנטיביוטיים, היא אוכלוסיית "החיידקים המתמידים". חיידקים אלה אינם עמידים לאנטיביוטיקה, אך הם שורדים את הטיפול האנטיביוטי, מאחר שהם רדומים במהלכו וכאשר האנטיביוטיקה מסולקת, הם יכולים "להתעורר" ולחזור לפעול נגד גוף האדם.
לדברי החוקרים, עד-כה היה ידוע כי קיים קשר בין החיידקים הרדומים לבין הרעלן HipA, אבל עולם הרפואה לא מצא תשובה לשאלה מהי שרשרת הפעולות שמתחיל אותו רעלן ושגורמת בסופו של דבר לחיידקים מסוימים להירדם ובכך לחמוק מהשפעת האנטיביוטיקה.
כעת, עורכי המחקר, פרופ' גדי גלזר מהפקולטה לרפואה ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, הצליחו לפענח את המנגנון שגורם לחיידקים מסוימים להירדם.
על-פי הנתונים, כאשר האנטיביוטיקה תוקפת את החיידקים, הרעלן הנמצא בתא מונע את כניסת החומצה האמינית לחלבון, עיכוב בניית החלבון מותיר מולקולות tRNA משוחררות בתא. הדבר גורם לתא לפרש את המצב כמצוקת רעב וכתוצאה מכך להירדם ובכך לחמוק מהשפעת האנטיביוטיקה.
המחקר נעשה במעבדתו של פרופ' גלזר, על-ידי הדוקטורנטית אילנה כספי ובמעבדתה של פרופ' נטלי בלבן על-ידי הדוקטורנטים איתן רותם, נגה וייס ואירינה רונין.
