|
הוועד יכול להעמיד לדין מיוזמתו
|
|
|
|
|
"אמירות מכפישות ומשתלחות, שאין בהן רלוונטיות להליך, שאינן נחוצות, שנועדו לפגוע, להעליב או לצרום את האוזן ללא כל צורך - אינן עולות בקנה אחד עם סטנדרט הדיון המצופה מעורך דין בליבת טיעונו בפני בית המשפט". כך אומר בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
בית הדין מוסיף: "אמת, כבר נקבע שכמעט ולא תוטל מגבלה תוכנית-עניינית על יכולת הטיעון של עורך דין בהעלותו טענות בפני בית המשפט, גם אם מדובר בטענות קשות ונוקבות, ברם הכפשה ללא תכלית עניינית, לשם ההכפשה בלבד, וקל וחומר בסגנון בוטה - אין לה מקום". בית הדין מדגיש, כי גם אם לעורך הדין תהיה הגנה במסגרת חוק לשון הרע, עדיין ניתן יהיה להעמידו לדין משמעתי על התבטאויות כאלו.
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית הדין (19.1.14) להרשיע את עו"ד שייקה שגב ביחס בלתי ראוי לצד שכנגד, בפגיעה בכבוד הצד שכנגד, באיומים ובהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע. שגב התבטא בצורה פוגענית ביותר כלפי בחורה ששכרה ממנו דירה, כולל בהליכים שהתנהלו ביניהם, ובית הדין דחה את טענתו שאמר את האמת או הביע את דעתו.
עוד נדחתה טענתו של שגב, לפיה לא ניתן להעמידו לדין משמעתי לאחר שהושג הסדר במסגרתו מחקה המתלוננת את תלונתה. בית הדין זיכה את שגב מאשמה לגבי מספר התבטאויות בעל-פה, לאחר שהמתלוננת לא התייצבה להעיד, אך קבע שיש לו סמכות לנהל דין משמעתי גם מיוזמתו-שלו.
שגב הורשע גם בכך שבמסגרת הליך משפטי בינו לבין השוכרת, הוא חשף פרטים מהליך גישור שניהלו. שגב הכחיש זאת, אך בית הדין ציין החלטה מפורשת של בית משפט השלום בתל אביב המוכיחה את ביצוע העבירה. בית הדין הצטרף לביקורת הקשה של בית המשפט על שגב, באומרו שמדובר ב"פגיעה קשה ומכוערת" בציפייתו של הצד השני לסודיות ובסכנה לפגיעה במוסד הגישור כולו.
בגזר הדין נאמר (5.2.14), כי הדיינים ביקשו להסתפק בנזיפה, בין היתר בהתחשב בעברו הנקי ובנסיבותיו האישיות. אולם, "אשר יגורנו בא לנו", שגב חזר בפני בית הדין על אותן אמירות קשות שבגינן הורשע ולכן יש צורך בעונש של ממש כדי להביאו להפנמת הפסול שבמעשיו. לפיכך הטיל בית הדין על שגב השעיה על תנאי של חודש למשך שנה.
בבית הדין ישבו עוה"ד מירב עמר (שכתבה את פסק הדין), ליאור שמעוני וגלעד שטסמן. את ועדת האתיקה הארצית ייצגה עו"ד רוני נוף-מלץ, ואת מחוז תל אביב - עו"ד זהר ערן.