תביעת רשלנות רפואית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב חושפת כי התובעת הרתה תשע פעמים קודם להריונה העשירי, נשוא כתב התביעה, וכי שישה הריונות הסתיימו בהפלות טבעיות. ההריון השביעי הסתיים בלידת עובר מת בשבוע ה-28, ההריון השמיני הסתיים בהפלה נדחית מאוחרת לאחר תפירת צוואר הרחם. ההריון התשיעי הסתיים בניתוח קיסרי בשבוע ה-32, וגם במהלכו בוצעה תפירה של צוואר הרחם.

אימצו שני ילדים

לאחר ההריון התשיעי, נאמר בתביעה, אימצו ההורים שני ילדים כחוק. התביעה הוגשה כנגד פרופסור צבי פלטי, שטיפל בתובעת במהלך ההריון ואף ביצע את הניתוח הקיסרי בו נולדה בתם של התובעים (כיום בת 24). פלטי שימש בתפקיד מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים הדסה הר הצופים, הנתבע אף הוא בכתב התביעה.

בכתב התביעה נאמר כי בשבוע ה-13 חשה האם בהתכווצויות, ולפיכך פנתה לפרופסור פלטי והבהירה לו כבר בשלב זה כי החליטה להפסיק את ההריון מאחר שמיצתה את מנת הסבל הכרוכה בהריונות ואינה מוכנה לסבול עוד.

לדברי התובעת, היא שוכנעה לבצע תפירה בנימוק שהמקרה שאירע לה בהריונה התשיעי לא יחזור על עצמו, וכי התפר ימנע לידה מוקדמת עם עובר מת. מעבר לכך לא הוסבר לה דבר, לטענתה.

בתביעה נאמר כי בחלוף שבוע ממעד ביצוע התפירה הופיעו דימום וכאבים ועלה חשד לירידת מים, ועל כן החליט פרופסור פלטי לפרום את התפר, כאשר התובעת מבקשת לבצע הפלה לאחר שלדבריה חשה כי ההריון אינו מתקדם כרצוי והיא חששה מתוצאותיו.

פגה נכה במשקל 1.7 ק"ג

בסופו של דבר, בהיותה בשבוע ה-32 להריונה, בוצע לתובעת ניתוח קיסרי בשל ירידת מים וחשד לזיהום מי שפיר, וכך נולדה בתם של התובעים במשקל 1,680 גרם כשהיא סובלת ממומים קשים עקב הפגות ממנה סבלה.

בתביעה נטען כי לבתם של התובעים נקבעה נכות רפואית בשיעור של 100% במוסד לביטוח לאומי בשל פגיעה מוחית בלידה, וכן דרגת אי-כושר בשיעור 100% ואילו על-פי קביעת משרד הבריאות יש לה מוגבלות בניידות בשיעור 100%.

לדברי התובעים, באמצעות עו"ד אהוד כליף, הם כואבים את הסבל הרב הפיזי והנפשי, אובדן הנאות החיים והקשים אותם חווה בתם כפי שהיא חווה בעצמה ובגופה. לדבריהם בתם זקוקה לסיוע בכל פעולות היומיום והיא אינה יכולה לקים את עצמה.

לכתב התביעה צירפו התובעים חוות דעת של ד"ר אברהם שוויצר, מומחה למיילדות ולגינקולוגיה, הקובע כי היה על פרופסור פלטי להיענות לבקשת התובעת לבצע הפלה לנוכח הסיכוי הגבוה שהיילוד יהיה פגוע, וכי פרופ' פלטי ידע שלאור עברה המיילדותי החמור של התובעת גם תפירת צוואר הרחם לא הייתה מונעת לידה מוקדמת קל וחומר כשתפירה זו הוסרה וההריון נותר חסר הגנה.

בנוסף נאמר בחוות הדעת כי פרופ' פלטי לא הסביר לתובעת על הסיכוי הגבוה ללדת בלידה מוקדמת ואת התוצאות הצפויות בלידה כזו, וכי הוא ורופאי קופת החולים מכבי התרשלו באי-מתן הסברים לתובעת וזאת בניגוד לפרקטיקה סבירה.

בחוות הדעת נקבע כי עקב מחדלי הנתבעים נולדה בתם של התובעים בלידה מוקדמת, ועקב כך נגרמו לה נזקים גופניים.

התובעים מבקשים מבית החולים לחייב את פרופסור פלטי ואת בית החולים הדסה לפצות אותם בגין נזקיהם המיוחדים המוערכים על ידם בסכום של 4.7 מיליון שקלים, ואשר עיקרם עזרה וסיעוד צד ג' של בתם,הוצאות רפואיות מוגברות והפסדי הכנסה של התובע ושל בתו.

בנוסף, מתבקש בית המשפט לפסוק פיצויים לתובעים בשל נזקיהם הכלליים שעיקרם הפסד השתכרות, קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל ופיצויים עונשיים.